עמוד:131

הציונות הסינתטית התפתחה בהנהגתו של ד"ר חיים ויצמן . ובקונגרס הציוני השמיני שהתכנס בהאג ) 1907 ( אמר ד"ר ויצמן : " אנו רוצים סינתזה נכונה של שני זרמים , של הזרם הפוליטי ושל הזרם המעשי כאחד ]…[ הקונגרס צריך למסור לוועד הפועל צו ברור שיש לשאוף לצ'רטר , שיבוא רק כתוצאה של עבודתנו המעשית " . בהשפעת הלכי רוח אלה הוקם ב1908- על פי החלטת הקונגרס הציוני - המשרד הארצישראלי , והוא ביטא בפעולותיו את תפיסת הציונות הסינתטית . המשרד ייצג את ההסתדרות הציונית ובראשו עמד ד"ר ארתור רופין , כלכלן וסוציולוג ששלחה ההסתדרות הציונית לארץ ישראל ) עמ' . ) 110 רופין המליץ לפעול להקמת אוטונומיה בארץ ישראל , שתתבסס על רוב יהודי ועל רכישת קרקעות . בראש האוטונומיה תעמוד נציגות של ההנהגה הציונית בארץ ישראל , שתפעל להידוק הקשרים עם השלטון העות'מאני . המשרד הארצישראלי עסק בעיקר ברכישת קרקעות להתיישבות בארץ ישראל ) עמ' . ) 111 כך החלה תקופה חדשה בתולדות התנועה הציונית . לעומת תקופתו של הרצל , שבה העדיפה התנועה את הפעילות המדינית , בתקופת הנהגתו של וולפסון שילבה התנועה בין הציונות המעשית לבין הציונות המדינית . בקונגרס הציוני העשירי ) 1911 ( הוחלט לחזק ולהרחיב את הפעילות המעשית בארץ ישראל . כדי לקדם את הפעילות המדינית יזם דוד וולפסון קשרים עם מנהיגים ברוסיה ובגרמניה , ואף נפגש עם שר החוץ ההולנדי - אולם הוא לא נחל הצלחה . לעומת הרצל שהיה מנהיג כריזמטי , נתפס וולפסון כאדם חסר כישרון הנהגה . וולפסון התמקד בעיקר בהידוק הקשרים עם תורכיה אך גם כאן לא הגיע להישגים מדיניים . הממשל העות'מאני חשש מן המאבקים הלאומיים שהתחוללו באימפריה , והתנגד לקיום עוד ישּות לאומית בתחומיה . אפילו מהפכת " התורכים הצעירים" שהתחוללה בתורכיה ב1908- לא סללה דרך לשינוי במדיניות כלפי התנועה הציונית ) עמ' . ) 113 וכך בתקופת כהונתו של וולפסון , כמו גם בתקופת הרצל , לא הושגו יעדים מדיניים . בהנהגתו של וולפסון המשיכה התנועה הציונית לפתח את מוסדותיה . וולפסון העביר את משרדי התנועה לקלן שבגרמניה וביסס בעיקר את מחלקות הכספים והתעמולה של התנועה . וולפסון התפטר מתפקידו ובמקומו נבחר לנשיא השלישי של ההסתדרות הציונית פרופ' א ֹ ּוֹו ו ְַ ר ּ ְרג , שכיהן בתפקיד כ9- שנים . ) 1920-1911 ( ורבורג תמך בדרך המעשית ובחירתו לתפקיד חיזקה את מייצגי הזרם הזה בתנועה הציונית . מבזק לאחר מות הרצל עמדו לפני התנועה הציונית שתי שאלות מרכזיות - מי יהיה מנהיג התנועה , ומה תהיה מדיניות התנועה . דוד וולפסון נבחר לנשיא ההסתדרות הציונית והנהיג אותה במשך 6 שנים . ) 1911-1905 ( בתקופתו של וולפסון החליטה התנועה הציונית ב1907- להנהיג את תפיסת הציונות הסינתטית . כתוצאה מהחלטה זו הוקם ב1908- המשרד הארצישראלי ובראשו עמד ד"ר ארתור רופין . בתקופתו של דוד וולפסון כנשיא ההסתדרות הציונית לא הושגו יעדים מדיניים , אבל הואץ תהליך ההתמסדות של התנועה . בשנים 1920-1911 כיהן פרופ' אוטו ורבורג כנשיא ההסתדרות הציונית ותמך בציונות המעשית . ד"ר חיים ויצמן - ) 1952-1874 ( אחד המנהיגים הבכירים של התנועה הציונית , איש מדע ) כימאי ( והנשיא הראשון של מדינת ישראל . היה חבר 'הפרקציה הדמוקרטית' ומיוזמי ההחלטה על פעולות התרבות של התנועה הציונית . עוד בימי מלחמת העולם הראשונה היה שותף בכיר למשא ומתן שהביא לפרסום הצהרת בלפור . נטל חלק בהחלטה על הקמת האוניברסיטה העברית בירושלים . כיהן בתפקיד נשיא ההסתדרות הציונית בשנים , 1946-1921 מלבד התקופה שבין השנים . 1935-1931 בין היתר , נקראים על שמו היישובים - כפר הנשיא , גן חיים ובית הספר 'אשל הנשיא' וכן מכון ויצמן למדע ברחובות . פרופ' אוטו ו ַ ר ּ ּורג - ) 1938-1859 ( הנשיא השלישי של ההסתדרות הציונית בשנים . 1920-1911 יליד גרמניה , פרופסור לבוטניקה באוניברסיטת ברלין . נמנה עם תומכי הציונות המעשית . ב1920- עלה לארץ ישראל וחי ופעל בה . על שמו נקרא מושב שדה ורבורג .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר