עמוד:128

מכתב מחאה של תלמידים להנהלת הטכניקום , י"ג בסיוון תרע"ג ) 22 . 6 . 1913 ( ] ... [ לכבוד חברי הקירטוריום ) הוועד המנהל ( של הטכניקום ] ... [ נדהמים ונרעשים אנו ל ְ ׁשמ ַ ע הידיעה שבטכניקום העומד להיפתח בחיפו ) בחיפה ( לא תהיה השפה העברית שפת הלימודים . אי אפשר לנו - חניכי בתי הספר העבריים בארץ ישראל - להשלים עם רעיון זה . אנחנו קיבלנו את ידיעותינו העבריות והתפתחותנו הכללית דרך צינורה של העברית והוכחנו לכל העם , שרק השפה העברית היא היא היכולה וצריכה לשמש שפת הלימוד והדיבור בארצנו ; אנחנו מתחנכים מילדותנו על ברכי שפת העם בארץ האבות ; מדברים , לומדים וחושבים בה ורק בה . אנו , התלמידים , תלינו כל כך הרבה תקוות בבית הספר העליון היחידי ההולך ונוצר בארצנו ; שעשענו את נפשנו בתקווה להמשיך ישר את התפתחותנו ולקבל חינוך עברי שלם . אנו , התלמידים העומדים לגמור את בתי הספר הבינוניים ) התיכוניים ( בארץ ישראל והעומדים על מפתן בית ספר גבוה , מביעים בזה המחאה העזה המתפרצת מלבנו נגד אלה המעיזים לפרוץ ּפֶרץ בשפה העברית בארצנו והמערערים בזה את יסוד תרבותנו הצעירה - פרי עבודה לאומית ענקית . שום שפה לא תוכל למלא את מקומה של העברית בעולם מחשבותינו וידיעותינו ! דורשים אנו אפוא מכל העוסקים בטכניקום ודואגים לקיומו בתור בית ספר עברי , מאלה הבוראים בטכניקום מקלט לימודי לצעירי עמנו בכלל ובייחוד לנו בני הארץ לתת בטכניקום לשפתנו את מקומה הראוי לה . שפת הטכניקום יכולה וצריכה להיות רק השפה העברית . ועל החתום תלמידי המחלקה העליונה בבית המדרש למורים בירושלים . תלמידי המחלקה העליונה בגימנסיה "הרצליה" ביפו . תלמידי המחלקה העליונה בבית הספר למסחר בירושלים . ) מתוך : האחדות 36 ) סיוון תרע"ג ( עמ' ) . 22 1 ציינו מי הם המֹוענים ומי הם הנמענים של המכתב ? 2 מדוע העדיפו התלמידים את השפה העברית כשפת הלימוד ? 3 חברו כותרת לתעודה . חשבו על כותרת שתביע את המסר המרכזי שלה . הספרות העברית והעיתונות העברית מבטאות את התחייה הלאומית לתחייה הלאומית תרמו גם סופרים עברים שאחדים מהם התגוררו ביפו ובתל אביב . הסופרים כתבו בעברית ותיארו ביצירותיהם את חיי המתיישבים בארץ ישראל . ביניהם הסופר י"ח ברנר , שעלה לארץ ישראל ב1909- וביצירותיו , כמו "ׁשְ כֹול וכישלון , " תיאר את החיים בארץ ואת הלבטים והקשיים של העולים . כמוהו גם הסופר ש"י עגנון , שעלה לארץ ישראל ב , 1909- תיאר בספרו " תמֹול שלשום" את ימי העלייה השנייה . פעילות תרבותית תוססת התקיימה בתל אביב ואף היא סייעה להתבססות השפה העברית : להקות חובבים העלו הצגות תיאטרון , סופרים ערכו נשפים ספרותיים ובהם קראו מיצירותיהם , והתקיימו שיעורי ערב ושיעורי עברית למבוגרים . העיתונות העברית המגוונת בתקופה זו תרמה גם היא להתבססות העברית . פרט לעיתון " הצבי" ) עמ' ) 125 יצאו לאור גם העיתונים : " החבצלת , " " האור , " " החירות" ועיתוני מפלגות הפועלים : " הפועל הצעיר" ו"האחדות" ) עמ' . ) 121 יוסף חיים ) י"ח ( ברנר - ) 1921-1881 ( יליד רוסיה . ערק מן הצבא הרוסי ועבר ללונדון . עלה לארץ ב . 1909- במאורעות 1921 נרצח בשכונת אבו כביר ביפו על ידי ערבים . בסיפוריו ובמאמריו תיאר את החיים בארץ ישראל ואף ביקר את החברה היהודית בארץ ובתפוצות . מיצירותיו : 'מסביב לנקודה , ' 'מכאן ומכאן . ' שמואל יוסף ) ש"י ( עגנון - ) 1970-1888 ( סופר , חתן פרס נובל לספרות בשנת . 1966 עלה לארץ ישראל ב1907- והיה מיודד עם ברל כצנלסון ועם י"ח ברנר . מיצירותיו : 'סיפור פשוט , ' 'הכנסת כלה . ' כרזה נגד הטכניקום בחיפה בעניין השפה העברית

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר