עמוד:127

ההחלטה על הקמת " בצלאל" התקבלה בקונגרס הציוני ב . 1905- בית הספר נקרא על שם האמן המקראי בצלאל , בונה המשכן ) ספר שמות , לא , . ) 2 בבית הספר עסקו בני ע ֵ דֹות שונות מירושלים בעבודות צ ֹ ׁשפּות , באריגת שטיחים , בעבודות כסף ובעבודות עץ . ב"בצלאל" למדו גם צעירים יהודים מאירופה , ובוריס שץ הזמין אמנים אורחים מאירופה ללמד בבית הספר . יצירות ומוצרים מ"בצלאל" שּווקו ְ בחוץ לארץ , והעידו על התחדשות החיים הלאומיים היהודיים בארץ ישראל . על בית הספר העברי , דוד יודילביץ , 1892 דבריו של דוד יודילביץ , מורה עברי מראשון לציון , נאמרו בארגון של המורים " אס ֵ פת המורים בארץ ישראל . 1892 , " הרעיון אשר קם עתה בארץ ישראל ונׁשַרש ִ בלב רבים מעמנו להחיות את לשון העברית העתיקה ולעשותה לשפה מדוברת , ראוי והגון עתה להתבונן אליו במקום הזה ּביתר ׂשא ֵ ת : כיום אין לישראל לא בתי משפט , ) לא ( בתי עם וממשלה , לא שוק וברזה ) בורסה ( עבריים , לא ארץ ולא מקום מסחר על כדור הארץ אשר נוכל להראות עליו , כי שמה נשתמש ונ ְ פ ַ תח ונתמיד לדבר עברית למען נתרגל בה כי תהיה ללשון מדוברת . כל אלה אין לנו , ומקום לדבר בלשוננו על פי הניסיון היומי אין לנו ; אך פינה קטנה אחת , מקום לא גדול אחד , נשאר לנו ; אשר בו התקווה , בו כל מבטחנו , כי ממנו תצא הלשון והייתה למדוברת ּבפיֹות ִ בני ישראל ובנותיו אשר המה יכלו להביאה אחר כך אל השוק , אל המסחר , אל בית העם , אל דרך החיים , והמקום הזה הוא בית הספר . ] ... [ ) ש' לסקוב , קודם-כל - מסיפורי ראשונים , עמ' ) . 159 1 מה תרומתו של בית הספר העברי לתהליך התחייה הלאומית , לדעת יודילביץ ? מלחמת השפות בבית הספר הטכני הגבוה הׁש ְ לטת החינוך העברי בארץ ישראל קשורה גם בשאלת שפת ההוראה בבית הספר הטכני הגבוה ) הטכניון של ימינו . ) בית הספר הוקם על יד חברת " עזרה" מגרמניה , והוועד המנהל של החברה החליט ב1913- כי שפת הלימוד בתחומי המדע והטכנולוגיה תהיה גרמנית : " מדעי הטבע יהיו נלמדים בשפה הגרמנית , כדי ששפה זו שהיא תרבותית יותר , תשמש גשר להתפתחות המדע של העת החדשה " . ההחלטה נסמכה על העובדה שספרי הלימוד במקצועות אלה נכתבו בגרמנית , ועדיין לא חוברו ספרי לימוד מתאימים בעברית . ועוד , בשפה העברית המתחדשת עדיין חסרו שמות ומושגים הנדרשים ללימודי המדע והטכנולוגיה . החלטת הוועד המנהל של חברת " עזרה" התנגשה בשאיפות הלאומיות של המתיישבים בארץ ישראל , ולכן החלה התנגדות כללית להחלטה בקרב המורים , התלמידים , מנהיגי התנועה הציונית והציבור הרחב . חברת " עזרה" הואשמה בטיפוח התבוללות ובהתכחשות לזהות הלאומית . מאבק זה נקרא " מלחמת השפות" ) או : " ריב הלשונות . ) " המורים בבתי הספר של חברת " עזרה" בארץ התפטרו מעבודתם , הורים לא שלחו את ילדיהם ללמוד בבתי הספר של החברה , המורים המתפטרים והתלמידים עברו לבתי ספר עבריים . הסתדרות המורים שנוסדה ב1903- לקחה חלק פעיל בניהול מאבק זה . כתוצאה מן המאבק נכנע הוועד הפועל של בית הספר הטכני , וב1913- נקבע כי לימודי פיזיקה ומתמטיקה יילמדו בטכניון בעברית , וכי כעבור 4 שנים יוחלט אילו עוד מקצועות יילמדו בעברית . ּפְ רֹוץ מלחמת העולם הראשונה גרם לדחיית הלימודים בטכניון , והם החלו רק ב . 1925- חברת "עזרה" - נוסדה ב1901- בגרמניה ונועדה לעזור ליהודים נזקקים בכל מקום . בארץ ישראל החלה לפעול ב1904- בתחום החינוך , והקימה בתי ספר בירושלים , ביפו , בחיפה ובצפת , ששפת הלימוד בהם הייתה גרמנית . פעילות זו הושפעה גם מן הנטייה להחדיר את התרבות הגרמנית למזרח ובכך להגביר את המעורבות של גרמניה באזור זה , ששלטה בו האימפריה העות'מאנית . צורפים מעולי תימן בבית הספר לאמנות " בצלאל" בירושלים , 1911

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר