עמוד:126

העברית . הוא עניין בכך את אליעזר בן יהודה ואת דוד ילין , שהחלו גם כן ללמד בבית הספר . נסים בכר , אליעזר בן יהודה ודוד ילין חיברו יחד בשנת 1887 מקראה ראשונה בעברית לילדי הארץ . בהשראת בן יהודה הוקם בראשון לציון בית הספר העברי הראשון ונלמדו בו כל המקצועות בעברית . במשך הזמן נוסדו בתי ספר עבריים גם במושבות אחרות , ומ1908- נהפכה העברית לשפת ההוראה העיקרית בבתי הספר במושבות . אחת השיטות המקובלות על המורים להשרשת העברית כשפת דיבור הייתה - העלאת הצגות . התלמידים השתתפו בהצגות שביטאו נושאים לאומיים . למשל , ההצגה " החשמונאים , " שנכתבה על ידי אליעזר בן יהודה והועלתה בבתי ספר בירושלים ובראשון לציון . בן יהודה הנהיג את העברית בהגייה הספרדית - הגייה הנהוגה בעברית שבפינו היום . הוא טען כי ההגייה הספרדית קרובה יותר להגייה העברית המקורית , ולכן דחה את ההגייה האשכנזית . יש המשערים כי עולי העלייה השנייה אימצו את ההגייה הספרדית כעוד ביטוי להתרחקותם מן הגלות ומן המסורת שבהן מרדו . מערכת החינוך העברי התבססה יותר ויותר בימי העלייה השנייה . כבר ב1906- הקימו יהודה ופ ַ ניה ָ מטמן כוהן את הגימנסיה העברית ביפו . ו ַ ע ַ ד " אחוזת בית" הקצה מגרש לגימנסיה העברית , ואבן הפינה הונחה ב . 1909- לאחר שהושלמה הבנייה - עברה הגימנסיה לבניינה החדש בתל אביב . ) 1911 ( הנדבן שתרם כסף לבניית הגימנסיה דרש שהגימנסיה תישא את שמו של הרצל , ולכן נקרא שמה " גימנסיה עברית הרצליה . " עם העתקת הגימנסיה עברו להתגורר בתל אביב מנהל הגימנסיה , יהודה מטמן , וכמה ממוריה . בצד תלמידים מארץ ישראל למדו בגימנסיה גם תלמידים ממשפחות יהודיות ציוניות מחוץ לארץ - מרוסיה , מפולין ומארצות הברית - שנשלחו ללמוד בארץ ישראל . ערב מלחמת העולם הראשונה למדו בגימנסיה כ800- תלמידים . בשנת 1910 הוקמה גם בירושלים הגימנסיה העברית . בין מייסדיה היו יצחק בן צבי , שהיה מורה לספרות עברית , תנ"ך ודקדוק , ורעייתו רחל ינאית שלימדה היסטוריה . הקושי העיקרי של הגימנסיה העברית בירושלים היה מחסור בתלמידים . על מייסדיה היה לשכנע את ההורים כי בית הספר הציוני עדיף על מוסדות לימוד אחרים . כשנתיים לאחר הקמת הגימנסיה בירושלים למדו בה רק 16 תלמידים . אחד האמצעים לחיזוק התודעה הלאומית של התלמידים בבתי הספר העבריים היה הטיולים בארץ . הטיולים וכן מקצועות לימוד כמו מולדת וידיעת הארץ נועדו לבסס את הקשר הרגשי אל ארץ ישראל . המסורת של טיולים בנופי המולדת ובאתרים היסטוריים לאומיים הושפעה מתנועות לאומיות באירופה שפעלו ברוח הרומנטיקה . בתי הספר עיצבו מחדש את החגים המסורתיים והעניקו להם משמעות לאומית חילונית . לדוגמה : תהלוכת לפידים בחנוכה , נטיעות בט"ו בשבט והבאת ביכורים בשבועות . החגים המסורתיים נהפכו לחגים הקשורים לטבע ולאירועים היסטוריים בעלי משמעות לאומית . התפתחות החינוך העברי ניכרה גם בתחום החינוך הגבוה - בירושלים וביפו הוקמו סמינרים למורים . ב1906- הקים פרופ' ּ ֹוריס ש ַ ץ את בית הספר לאמנות " בצלאל" בירושלים . רחל ינאית בן צבי - ) 1979-1886 ( פעילה מרכזית במפלגת 'פועלי ציון . ' עלתה מרוסיה לארץ ישראל ב . 1908- הייתה ממייסדי ארגון 'השומר' וממקימי 'האחדות' - העיתון של מפלגת 'פועלי ציון . ' למדה הנדסה חקלאית בצרפת , נמנתה עם מייסדי הגימנסיה העברית בירושלים , ושימשה מורה ׁש ָ ם . פעלה בשורות 'ההגנה . ' פרופ' ּ ֹוריס ש ַ ץ - ) 1932-1886 ( ּפסל ַ . מייסד בית הספר לאמנות 'בצלאל' . ) 1906 ( בן למשפחה יהודית חרדית . למד אמנות בפריז . הקים ב1895- בסופיה שבבולגריה את האקדמיה לאמנות והתמנה למנהלּה . כבר ב1903- הציג לפני הרצל את תכניתו להקמת 'בצלאל , ' וייחס לאמנות היהודית מקום חשוב בתחייה הלאומית . מודעה על הרשמה לגימנסיה העברית ביפו , 1908

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר