עמוד:125

התפתחות השפה העברית והתרבות העברית פעילותו של אליעזר בן יהודה החייאת השפה העברית הייתה אחד מגילויי המהפכה הלאומית . שפות הדיבור המקובלות בארץ ישראל בחיי היום-יום היו ערבית ולדינֹו - בין היהודים הספרדים , ויידיש - בין היהודים האשכנזים . השפה העברית נחשבה בקרב רוב היהודים לשפת קודש ונהגו להתפלל וללמוד בה . אולם מצב זה השתנה עם בוא העליות הלאומיות . אחד ממחוללי השינוי במעמדה של השפה העברית היה אליעזר בן יהודה . הוא סבר כי היהודים אינם יכולים להיות ע ַ ם חי רק ּ ב ְׁ ּוב ָ ם לארץ האבות אלא גם ּ ב ְׁ ּוב ָ ם לשפת האבות - לשפה העברית . על פי תפיסתו , " שלושה דברים חרותים באותיות של אש על דגל הלאומיות : ארץ , שפה לאומית , והשכלה לאומית : ואיש כי יכחׁש באחד מהם כופר ָר ִ יקר ) בכבוד ( הלאומיות " . כלומר , החייאת השפה העברית ביטאה את התחייה הלאומית , והדיבור בה ביטא את הלכידות הלאומית . בן יהודה סבר שרק בארץ ישראל אפשר להחיות את השפה העברית כשפת הדיבור של כל העם : משכילים - כבני העם הפשוט , וילדים - כמבוגרים . יחד עם הרב יחיאל מיכל ּפ ִ ינס הקים בן יהודה את חברת " תחיית ישראל , " שאחת ממטרותיה הייתה החייאת השפה העברית כשפת דיבור בחיי היום-יום , בבית וברחוב , בגן הילדים ובבית הספר , בספרות ומעל דפי העיתון . בן יהודה הקפיד לדבר עברית , וכך נהגה גם משפחתו . אבל רבים בירושלים לגלגו לו , ואף ראו בו משוגע . בן יהודה הוציא לאור את העיתון העברי " הצבי , " והפיץ בו את דעותיו ואת המילים החדשות שהמציא . מפעל גדול וחשוב מאוד של אליעזר בן יהודה היה " מילון הלשון על אליעזר בן יהודה האבות המייסדים http : // avot . cet . ac . il העברית הישנה והחדשה . " עם עוד אנשים יזם את הקמת חברת " שפה ברורה" - המוסד העליון לקביעת חידושי הלשון באותם ימים . מחב ְ ָרה זו התפתח ב1890- " ועד הלשון העברית" שמטרתו הייתה להפיץ את השפה העברית ואת הדיבור העברי בין כל שכבות העם . דרכו של בן יהודה להחייאת העברית לא הייתה קלה . היישוב הישן החרדי החרים אותו כי ראה בשפה העברית שפת קודש וביקש למנוע את חילולה והפיכתה לשפת דיבור בחיי היום-יום . עם זאת בסוף תקופת העלייה השנייה ציינו כ 40 % - מבני היישוב היהודי בארץ ) כ 34 , 000- איש , ) שהעברית היא שפתם היחידה או העיקרית . החינוך העברי מתפתח מורים עברים במושבות תמכו בפעילותו של אליעזר בן יהודה למען החייאת השפה העברית , ונאבקו למען הנהגת הדיבור העברי בבתי הספר . אולם היה עליהם להתמודד עם קשיים - מחסור בספרי לימוד עבריים , והיעדר מונחים מקצועיים עבריים . היו מורים שתרגמו בעצמם ספרי לימוד והפיצו אותם בין התלמידים . בן יהודה ודוד י ֶ לין כתבו ספר בעברית ללימוד היסטוריה , שנלמד במוסדות החינוך העבריים . בית הספר הראשון שבו החלה העברית לשמש שפת דיבור היה בית הספר לבנים " תורה ומלאכה" בירושלים , וייסדה אותו חברת כי"ח . מנהל בית הספר , נסים בכר , החל - כבר בשנת - 1883 ללמד בבית הספר כמה נושאים בשפה אליעזר בן יהודה - ) 1922-1858 ( שמו העברי של אליעזר פרלמן . יליד ליטא , קיבל חינוך יהודי מסורתי ב'חדר' ובישיבה . בבגרותו הושפע מתנועת ההשכלה העברית ברוסיה . עבר לפריז והחל ללמוד שם רפואה אך , כנראה , לאחר שהתגלתה בגופו מחלת השחפת , החליט לעלות לארץ ישראל . בתשרי תרמ"ב 1881 עלה לארץ ישראל , וכאשר נולד בנו הבכור , בן ציון איתמר , החליט בן יהודה לגדלו ולחנכו בסביבת השפה העברית בלבד . איתמר זכה לכינוי 'הילד העברי הראשון . ' בן יהודה אסר על ילדיו לשחק עם ילדים אחרים , כדי שלא יקלטו שפה אחרת . חידש מילים רבות ובהן : עיתון , רכבת , תזמורת , טקס , אופנה , אופניים , משקפיים , גלידה , ממחטה , צלחת , גרביים . הרב יחיאל מיכל ּפינס - ) 1913-1843 ( סופר , ממנהיגי היישוב העברי בארץ ישראל . עלה לארץ ב1878- והתיישב בירושלים . דגל בשילוב המסורת ורעיונות ההשכלה . פעל בקרב היישוב הישן , סייע להקים כמה שכונות חדשות בירושלים ולרכוש קרקעות בפתח תקווה . תמך בביל"ויים , והיה בין רוכשי האדמות בגדרה . הרב פינס היה ממייסדי ועד הלשון , פעל עם אליעזר בן יהודה להפצת העברית וחידש מילים כמו - מחוג ושעון . היישוב כפר פינס נקרא על שמו . דוד י ֶ לין - ) 1941-1864 ( מחנך , בלשן וסופר , יליד ירושלים , בוגר בית הספר 'תורה ומלאכה' בירושלים ומורה ׁש ָ ם . תרם לשיטת הלימוד 'עברית בעברית , ' המבוססת על לימוד שפה מתוך גישה טבעית שהסביבה מזמנת ובלי תרגום . פרסם עם אליעזר בן יהודה מקראה לילדים ואוסף שירי ילדים . השתתף בעריכת העיתון לילדים 'העומר . ' ייסד בירושלים את בית המדרש העברי למורים ) 1913 ( ואת ועד הלשון העברית . ) 1890 ( עסק בחקר הלשון העברית . מכללת דוד ילין נקראת על שמו . נסים בכר - ) 1931-1848 ( מחנך , יליד ירושלים . הנהיג בבית הספר 'תורה ומלאכה , ' שניהל את שיטת הלימוד 'עברית בעברית . '

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר