עמוד:121

בעזרת מלחמת המעמדות קיוו חברי " פועלי ציון" ליצור חברה שתקדש את הצדק החברתי ואת השוויון המעמדי . הם ראו ביצירת מעמד של פועלים שכירים בארץ ישראל תנאי לקיומה של מלחמת המעמדות . חברי " פועלי ציון" ראו באיכרים שבמושבות מעסיקים קפיטליסטים שנגדם יוכלו לנהל מלחמת מעמדות . עם הזמן שינו חברי " פועלי ציון" בארץ ישראל את תפיסתם , לאחר שבמפלגה גבר כוחם של מי שביקשו להעניק לה מאפיינים ארצישראליים . בראש מאבק זה עמדו דוד בן גוריון , יצחק בן צבי וישראל שוחט ) עמ' . ) 113 בהשפעתם תמכה " פועלי ציון , " בדומה ל"הפועל הצעיר , " במאבק על העבודה העברית . מאוחר יותר חבריה חדלו להשתמש ביידיש , והשפה העברית נהפכה לשפתם של חברי " פועלי ציון" בארץ ישראל . " פועלי ציון" לקחה תחת חסותה את ארגון " השומר , " ומנהיגיה עיצבו את רעיונות הארגון ואת דרכי פעולתו ) עמ' . ) 113 שתי המפלגות שינו את עמדתן בנוגע להתיישבות קבע . מפלגת " הפועל הצעיר" התנגדה להתיישבות קבע , כי שאפה להקים חברת פועלים יהודים בארץ ישראל . תהליך דומה התרחש גם במפלגת " פועלי ציון , " שאף היא התקשתה לקבל את רעיון התיישבות הקבע וחששה שהפועלים ייהפכו לבעלי רכוש . הקשיים של הפועלים היהודים להיקלט בעבודה הביאו את שתי המפלגות לתמוך ברעיון ההתיישבות השיתופית על אדמות לאומיות . בין המפלגות התנהלה תחרות על גיוס חברים חדשים לשורותיהן . פעילי המפלגות המתינו לעולים בנמל יפו , ומיד כשירדו העולים מן האונייה , החלו נציגי המפלגות לשכנע אותם להצטרף למפלגתם . שתי המפלגות נקטו פעולות דומות כדי להפיץ את רעיונותיהן בין הפועלים , ולגייס אליהן חברים חדשים . המפלגות ייסדו עיתונים עבריים ששימשו כלי להפצת השקפותיהן . מפלגת " הפועל הצעיר" הוציאה לאור את העיתון " הפועל הצעיר , " ומפלגת " פועלי ציון" - את העיתון " האחדּות . " כדי לסייע לפועלים בצורכי היום-יום ולהקל על קליטתם , הקימו המפלגות לשכות עבודה , מטבחים שסיפקו אוכל לפועלים , חדרי חולים וקופות להלוואות . המפלגות אף יזמו שיעורי ערב ללימוד עברית והקימו ספריות ציבוריות . בנושאים אלה פעלו מנהיגים משתי המפלגות : ממנהיגי " הפועל הצעיר" - יוסף אהרונוביץ' וא"ד גורדון ) אם כי לא היה רשום כחבר במפלגה ;) וממנהיגי " פועלי ציון" - יצחק בן צבי ודוד בן גוריון . כאשר התגברה העלייה ממזרח אירופה , הגיעו לארץ ישראל עולים שלא רצו להצטרף לשום מפלגה . עולים אלה הדגישו שהם בלתי מפלגתיים , הם האמינו באחדות מחנה הפועלים , וטענו כי אפשר לבנות את ארץ ישראל בלי חילוקי דעות מפלגתיים . קבוצת " הבלתי-מפלגתיים" התחזקה יותר ויותר , ועם חבריה נמנו ּבֶ ְרל ּכצ ֶ נלסֹון , יצחק טּבנקין ֶ ושמואל יבנאלי ) עמ' . ) 104-103 הפועלים מקימים ארגונים מקומיים באזורים שונים של ההתיישבות בארץ ישראל הקימו הפועלים ארגונים מקומיים ובלתי מפלגתיים . ארגונים אלה הוקמו למרות התנגדותן של המפלגות הפוליטיות , וביקשו לפעול למען הפועלים ללא כל זיקה פוליטית . ב1911- הוקמה באּום ג'ּוני " הסתדרות פועלי הגליל , " ובע ֵ ין גנים - " הסתדרות פועלי יהודה . " ביוזמת ארגונים אלה התכנס ב1914- ארגון גג של כל הארגונים המקומיים - " הוועד המאוחד לפועלי ארץ ישראל . " הוועד ביקש לאחד את כל הארגונים המקומיים לארגון אחד גדול , אך בגלל פרוץ מלחמת העולם הראשונה נדחה ביצוע רעיון האיחוד . ב , 1916- בימי מלחמת העולם הראשונה , הוקמה גם " הסתדרות פועלי השומרון . " דוד בן גוריון - ) 1973-1886 ( ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל . עלה לארץ ישראל מפולין ב1906- ועבד תקופה קצרה בחקלאות , בין היתר בפתח תקווה ובסג'רה . אחר כך פנה לפעילות ציבורית . היה ממנהיגי 'פועלי ציון , ' המזכיר הכללי של 'ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל , ' ואחר כך מנהיג 'מפלגת פועלי ארץ ישראל' - מפא"י . בה' אייר תש"ח הכריז על הקמת מדינת ישראל ושירת כראש הממשלה הראשון בשנים , 1963-1948 למעט ֵ הפסקה בשנים . 1955-1953 ב1970- פרש סופית מפעילות פוליטית וחזר לקיבוצו שדה בוקר . בן גוריון ראה בהתיישבות בנגב משימה לאומית , ביטחונית וכלכלית מהמע ֲ לה הראשונה . במותו נטמן באחוזת קבר סמוך למדרשת שדה בוקר , בצד רעייתו ּ ֹולה . ּ ב ְֶ רל ּכצנלסון - ) 1944-1887 ( מן המנהיגים הבולטים של הפועלים בארץ ישראל . לאחר שעלה מרוסיה ב , 1909- עבד במושבות השרון והגליל , ולאחר מכן היה ממקימי 'ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל' . ) 1920 ( שימש העורך הראשון של העיתון 'דבר' ושל הוצאת הספרים 'עם עובד . ' על שמו נקראים : מכללת 'בית ברל , ' מכללת ' אוהלו , ' וקיבוץ בארי - כשמו העברי של ברל . יצחק טבנקין - ) 1971-1887 ( ממנהיגי תנועת העבודה בארץ ישראל . עלה מרוסיה בשנת 1912 והיה פועל חקלאי . פנה לפעילות פוליטית והיה ממקימי מפלגת 'אחדות העבודה' , ) 1919 ( ממקימי 'ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל' , ) 1920 ( וממקימי מפא"י - ) 1931 ( שממנה פרש ב . 1944- היה ממקימי 'מפלגת העבודה' . ) 1968 (

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר