עמוד:111

קבוצת הפועלים קיבלה מידי המשרד הארצישראלי את האמצעים הבסיסיים - כלי עבודה וזרעים , ובוטלו עבודת המנהל וההדרכה של האגרונום . בתום השנה התברר כי הקבוצה סיימה את השנה ברווחים גדולים בהשוואה לחוֹות האחרות , שנוהלו בידי מנהלים ואגרונומים וצברו הפסדים . ניסיון עם עוד קבוצה - הק ֹ ומּונה החדָרתית , קבוצה שמתיישביה עבדו לראשונה בחדרה - נחל אף הוא הצלחה . בהשפעת הצלחות אלה הועלתה הצעה לעבור להתיישבות קבע . בקרב פועלי העלייה השנייה , שהיו רגילים לעבור ממקום למקום כדי לשמש פועלים שכירים , היה רעיון ההתיישבות במקום קבוע - רעיון מהפכני . 12 חברים 10 - חברים ו2- חברות - החליטו ב1910- להקים קבוצה : יישוב קבע , המבוסס על שיתוף , ללא ניצול , וחבריו אינם כפופים לאחרים . היישוב הוקם באּום ג'ּוני , וכעבור כשנה הוסב שמו לדגניה . יוסף ּ ּוסל שהיה חבר הקבוצה הגדיר את מאפייניה : צורה של יישוב " המחייבת אותנו לעבוד בעצמנו ולא בידי אחרים ובלי הנהלת אחרים " . מטרת הקבוצה הייתה , לדבריו : " ליצור על ידיה אפשרות שנהיה בעצמנו המכוונים של חיינו ולברוא חיים של שוויון במובן הכלכלי וחיים של שוויון בין החברים והחברות " . כלומר , הקבוצה התבססה על ניהול עצמי ושוויון חברתי וכלכלי . אנשי העלייה השנייה , שביקשו להיות פועלים שכירים בארץ ישראל , שינו את תפיסתם בעקבות הקושי להתמודד עם התנאים בארץ , והחלו בפיתוח התיישבות שיתופית . דגניה נחשבת ל"אם הקבוצות , " וחו ַ ות כנרת נהפכה ב1913- לקבוצה ונקראה קבוצת כנרת . דגניה וכנרת היו סמל להתיישבות השיתופית החדשה . הקמת הקבוצה ביטאה את הגשמת רעיון כיבוש העבודה וכיבוש הקרקע . החיים בקבוצה התפתחו תוך כדי התמודדות עם אתגרים וקשיים שהציבה המציאות , ולא היו מבוססים על תכנון מדוקדק שעוצב מראש . את ההחלטות על אודות דרכה של הקבוצה - קיבלה אספת החברים , והן התבססו על רעיון השיתופיות שקבע כי כל אחד תורם על פי יכולתו ומקבל על פי צרכיו . החיים בקבוצה יצרו כמה " מוסדות" ייחודיים בהתיישבות בארץ ישראל : קופה משותפת , חדר אוכל משותף , וכאשר נולדו הילדים הראשונים - הוקם גם ּב ֵ ית ילדים משותף , ונוסדה מערכת של חינוך משותף . ראשית הקבוצה , יוסף בוסל ראינו את המושבות שהן מתפרנסות על ניצול אחרים , ואמרנו : ניצור לנו צורה של יישוב , כזאת המחייבת אותנו לעבוד בעצמנו ולא בידי אחרים ובלי הנהלת אחרים . כך צמחה הקבוצה וכך שימשה היא להרבה מטרות : א . לכבוש עבודה - בלי בעלים ובלי משגיחים . כיבוש שיש בו משום גאולת הארץ וגאולת העבודה גם יחד . ב . לתת דוגמה בעבודה . כל העבודות שמסביב התנהלו באופן פרימיטיבי , והאדם בן התרבות נהפך בה לפרא ; הקבוצה באה לתת עבודה מודרנית . ג . לתת אפשרות לחדשים , הבאים להסתגל בעבודה שהיא קשה מאוד . ד . לכבוש מקומות חדשים , דבר שעלה בקושי רב בימי המשטר הטורקי . ה . ולבסוף , גּולת הכותרת של הקבוצה : ליצור על ידיה אפשרות שנהיה בעצמנו המנהלים של חיינו , לברוא חיים של שיוויון במובן הכלכלי וקיום של שיוויון בין החברים והחברות . ) מ' נאור וד' גלעדי , ארץ-ישראל במאה העשרים , מיישוב למדינה , , 1950-1900 עמ' ) . 67-66 1 מה דחף , לדברי בוסל , להקמת הקבוצה ? 2 מה היו יעדי הקבוצה ? מה דעתכם על היעדים האלה ? דגניה - מקור השם במיני הדגן השונים הצומחים באזור . יש הטוענים כי השם מבטא את שאיפת המתיישבים לעבודת אדמה . יוסף ּ ּוסל - ) 1919-1891 ( מראשי מפלגת 'הפועל הצעיר . ' עלה לארץ ב1908- מרוסיה . תחילה עבד בפתח תקווה וברחובות ואחר כך הצטרף לכנרת , והיה ממייסדי דגניה . בהיותו בן , 28 טבע בכנרת . מייסדי דגניה , 1912

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר