עמוד:108

א"ד גורדון - על העבודה ] ... [ שתי דרכים לפנינו פה , בארץ ישראל : דרך " החיים , " כלומר דרך החיים הגלותיים , ] ... [ ודרך התחייה , כלומר דרך החיים האמיתיים , דרך החיים השלמים , שאנו מבקשים . יבחר כל אחד באשר יבחר , אבל יכיר ויידע , כי הבוחר באחת לא ילך לעולם בשנייה . ] ... [ רק דרך אחת , דרך של עבודה בידיים ממש , דרך של הוצאת כל כוחנו הלאומי מנרתיקו , דרך של מסירות נפש לרעיוננו ולעבודתנו ] ... [ רק הדרך הזאת מובילה אותנו אל תחייתנו . אלפי ק ּ ׁשנים ִ ) ק ּ ׁשן - תעודת בעלות על אדמה ( לא יתנו לנו רכוש לאומי . ] ... [ אין עם קונה את אדמתו אלא על ידי עצמו , על ידי הוצאת כוחותיו הגופניים והרוחניים אל הפועל ] ... [ ועם ּפָרז ִ יט ִ י ) טפיל , שחי או מתקיים על חשבון הזולת ( אינו עם , כלומר אינו עם חי . ] ... [ ) א"ד גורדון , האומה והעבודה , עמ' ) . 128-127 1 מה מאפיין את דרך התחייה , לדעת א"ד גורדון ? 2 מהי הדרך הראויה לרכישת הזכות על האדמה , לדעת א"ד גורדון , ואיזו דרך הוא שולל ? מהם נימוקיו ? 3 כיצד הגשים א"ד גורדון את תפיסתו בחייו ? 4 אילו ערכים טמונים לדעתכם בדבריו של א"ד גורדון ? הסבירו . מחלוקת על שאלת העבודה העברית המפגש בין רעיון העבודה העברית , כפי שהובע באידאולוגיה של אנשי העלייה השנייה , לבין המציאות ששררה בארץ ישראל באותו זמן - יצר מתח רב בין הפועלים לאיכרים . הפועלים בני העלייה השנייה שאפו להעמיק את העבודה העברית במושבות , ונאלצו להיאבק בעניין הזה באיכרים בני העלייה הראשונה . מאבק זה חידד את ההבדל בין האיכרים לפועלים . הקושי העיקרי שאתו התמודדו הפועלים בני העלייה השנייה היה השגת עבודה . הפועלים ניסו להשתלב בעבודה במושבות , אך האיכרים העדיפו להעסיק במשקיהם את הפועלים הערבים . הפועלים ביקשו להעביר את העבודה מידי הפועלים הערבים לידיהם , ובלשונם : " לכבוש את העבודה העברית מידי הלא יהודים . " על ידי כיבוש העבודה הם ביקשו להפסיק את התהליך שבו ארץ ישראל נבנית בידי זרים , תהליך שהיה לדעתם חרּפה ָ ללאומיות היהודית . האיכרים לעומתם העדיפו להעסיק את הפועלים הערבים מסיבות שונות : הערבים היו מנוסים בעבודת האדמה , רגילים לאקלים באזור , צייתו לאיכרים ללא כל ויכוח , התמידו בעבודה והסתפקו בשכר נמוך . כדי להתחרות בפועלים הערבים , היו הפועלים היהודים מוכנים להיקלט בכל דרך בעבודה החקלאית במושבה . היו בהם כאלה שהסכימו לעבוד בשכר נמוך אף מזה של הפועלים הערבים . הוויכוח על העבודה העברית שיקף פער גדול בין עמדות האיכרים לבין עמדות הפועלים . הפועלים טענו כי ארץ ישראל חייבת להיבנות בעבודה עברית בלבד , ותקפו את האיכרים שהעדיפו להעסיק פועלים ערבים משיקולי ֶרווח ַ . ואכן , האיכרים טענו כי העסקת הפועלים הערבים הזולים והמיומנים מאפשרת לבנות משק עברי רווחי . האיכרים הסבירו , כי לא זו בלבד שהפועלים היהודים אינם מנוסים בעבודה , אלא שהם מתנשאים ומזלזלים באיכרים , דוגלים באדיקות ברעיונות סוציאליסטיים ומזלזלים בערכי הדת והמסורת . האיכרים טענו כי העסקת פועלים ערבים תתרום לטיפוח יחסי שכנות טובים עם הערבים . עם זאת היו איכרים בודדים שהסכימו להעסיק פועלים יהודים במשקיהם . שוני זה בין חברת האיכרים לחברת הפועלים , שהתגלה במחלוקת על העבודה העברית , היה אחד מן הביטויים לפער העמוק בין העולים של העלייה הראשונה והעלייה השנייה . האיכרים - שּב ְ עת ֵ עלייתם מרביתם היו כאמור אנשים מבוגרים בעלי משפחות , דתיים ומסורתיים , דמותו של א"ד גורדון , איור של נחום גוטמן

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר