עמוד:107

בשנת 1900 הפסיק הברון לנהל את המושבות , והן עברו לניהולה של חברת יק"א . בניהול יק"א התרחבה עצמאותם של האיכרים : הם התפרנסו מגידוליהם , ניהלו את המשק החקלאי שברשותם , ורק איכרים שנזקקו לתמיכה כספית קיבלו הלוואות מיק"א . מרבית הפקידים סולקו מעבודתם ולא התערבו עוד בחיי המתיישבים . ביקורת של אחד העם על תמיכת הברון ל ִ ִרי בי יהמ ֱ ֶ ה ּבזֹוכ ְ ִרי את האנשים ההם , רובם משכילים ואנשי לב , שבאו לארץ ישראל במיטב ימיהם לשם אידיאל נשגב וחלמו עתידֹות טובים , חירות וכבוד , עבודה תמה וקדושה , תחיית האומה - ומה הם עתה ? עשרים שנה חינכה אותם הא ַּ ּפט ְ ר ֹ ּפסּות על פי דרכה וחינוכה עשה פרי : האידיאליסטים אנשי הרוח היו לְקט ַ ני ֵ נפש ו ַ ּכי לב , החרדים כל אחד רק לפרוטתו הדלה . אבד מהם כל רצון וכל נטייה לפעולה גדולה , כללית , בהשתתפות כל הכוחות . הייאוש המר מציץ מּבין עיניהם , והפחד מפני "האדון" רשום בכל תווי פניהם . ) מ' נאור וד' גלעדי , ארץ-ישראל במאה העשרים , מיישוב למדינה , , 1950-1900 עמ' ) . 25 1 כיצד השפיעה לדעת אחד העם תמיכת הברון על המתיישבים ? 2 נסחו מכתב תשובה לאחד העם המסביר את תרומתה של תמיכת הברון להתיישבות בארץ ישראל . ערך העבודה באידאולוגיה של העלייה השנייה לעומת עולי העלייה הראשונה , שביקשו להיות איכרים , הקימו מושבות , ונהפכו לבעלי קרקעות - ביקשו עולים מעטים מבני העלייה השנייה להיות פועלים שכירים . כאמור , קבוצה זו , ׁש ֶ מנתה כנראה 1 , 000 עד 2 , 000 עולים , העניקה לעלייה השנייה את מאפייניה הייחודיים . לכן מזוהה העלייה השנייה עם עליית הפועלים . הפועלים ראו ביצירת מעמד של פועלים עברים אמצעי להבראת העם היהודי מחֹולייו הגלותיים . מנהיגם הרוחני של הפועלים בעלייה השנייה היה אהרון דוד גורדון . ) 1922-1856 ( גורדון עלה מרוסיה לארץ ישראל ב1904- כשהיה כבן , 48 מבוגר מרוב הפועלים . למרות גילו , לאחר שעלה עבד א"ד גורדון בעבודה חקלאית במושב הפועלים עין גנים הסמוך לפתח תקווה ) עמ' , ) 110 בראשון לציון ובכמה מושבות בגליל . העולים הצעירים התקבצו סביבו וראו בו אב רוחני . הוא נהג להאזין לדבריהם , לשוחח ע ִ מם , לייעץ להם ולעודד את רוחם בשעות משבר . צעירים אלה , שניתקו מהוריהם , ראו בגורדון דמות הוֶרה סמכותית ושאבו ממנו כוח וחום . א"ד גורדון סבר כי זכותו המוסרית של העם היהודי על ארץ ישראל תיָרכש רק בעבודת כפיים . לכן חייבים היהודים לחדול מעיסוק ב"מקצועות האוויר , " ולפנות אל העבודה החקלאית , אל עבודת הכפיים ואל העבודה היצרנית . לדבריו , " לקינּו בעבודה - ובעבודה ניָרפ ֵ א . " עבודת האדמה תיצור קשר בין העם לבין הארץ , ותחולל את התיקון של היחיד ואת תיקון העם כולו . בדומה לו סבר יוסף אהרונוביץ , ' כי ראוי לוותר על המפעל הציוני בארץ ישראל אם ימשיכו היהודים להיות רוכלים וסוחרים . לדבריו , " ע ַ ם שאין לו ָר ִ דָרה רחבה של עובדים הקרובים אל הטבע ] ... [ סופו להתנוון בגופו וברוחו ואין לו זכות קיום . " יק"א - ראשי התיבות של שם החברה להתיישבות יהודית - Jewish Colonization Association - שהקים הברון הירש ב . 1891- הברון הירש סייע ליהודי מזרח אירופה בעקבות הפוגרומים שם , ואף יזם תכנית להתיישבות של יהודים בארגנטינה ) עמ' . ) 51 יוסף אהרונוביץ' - ) 1937-1877 ( ממייסדי מפלגת 'הפועל הצעיר' ועורך עיתון המפלגה . עלה מרוסיה ב . 1906- תחילה היה פועל והטיף לעבודה עברית . משנת 1922 עמד בראש בנק הפועלים . היישוב בית יוסף בעמק בית שאן נקרא על שמו . דף מתוך פנקס החבר של קופת חולים של א"ד גורדון

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר