עמוד:106

הברון רוטשילד מסייע למתיישבים יוסף פיינברג , מרוכשי הקרקעות של ראשון לציון , והרב שמואל מוהליבר פנו אל הברון אדמונד דה רֹוטש ִ ילד , שישב בפריז , על מנת לבקש ממנו תמיכה כספית למושבה ראשון לציון . הברון רוטשילד הסכים לסייע למושבה ופרׂש עליה את חסותו בעילּום שם - בכינוי " הנדיב הידוע . " לאחר זמן התרחב הסיוע של הברון והקיף עוד מושבות - ֶ זכרון יעקב , עקרון , יסוד המעלה , ראש פינה ופתח תקווה - והן היו תלויות לחלוטין בתמיכתו . כאשר התרחבה התמיכה , התגלתה זהותו של " הנדיב הידוע . " ואולם לא כל המושבות פנו לקבל את חסותו ותמיכתו הכספית , והיו שנאבקו להמשיך ולהתנהל באופן עצמאי . לדוגמה , גדרה - מושבה שהקימו הביל"ויים , הסתפקה בסיוע שקיבלה מכספי " חיבת ציון ; " ואת המושבה רחובות - הקימו חברי אגודת " בני משה , " אגודה שהקים אחד העם ולתושביה היה הון עצמי ) עמ' . ) 82 הברון רוטשילד הסביר את תמיכתו במושבות בנימוקים לאומיים . הוא ראה באיכרים את גרעין ההתיישבות הלאומית , וסבר כי ניסיונות ההתיישבות בארץ ישראל יוכלו לסייע בפתרון מצוקתם של יהודי מזרח אירופה . הברון סייע בהקמת מושבות חדשות , כמו המושבה מזכרת בתיה - שנקראה על שם אמו , ואף רכש קרקעות בע ֵ ב ֶ ר הירדן . עם זאת , יש הרואים בתמיכתו של הברון במושבות מעשה פ ִ ילנתר ֹ ּפ ִ י , נטול מניעים לאומיים . החסות של הברון על המושבות התבצעה בעזרת פקידים יהודים ששלח מצרפת לארץ ישראל . הפקידים ניהלו את חיי המושבה ואת חיי המתיישבים : הם שקבעו את שכרם של האיכרים , לעתים מסיבות של ידידות ובלי קשר לטיב העבודה , והיו בהם שהענישו איכרים בהפחתת שכרם . הפקידים , הם שהחליטו אילו גידולים חקלאיים יהיו ומה תהיה כמּותם , והם שסיפקו את כלי העבודה החקלאיים . פקידי הברון לא התייעצו במתיישבים ולא הקשיבו לדעותיהם , והחיים במושבה התנהלו על פי החלטותיהם . מרכזי הפקידּות של הברון הוקמו במושבות ראש פינה , זכרון יעקב , פתח תקווה וראשון לציון , ולכן חלק מתושביהן עסקו בעבודות פקידות וכלל לא היו חקלאים . שיטת ניהול זו יצרה קשיים רבים : א . תמיכת הברון פגעה במְרקם החברתי המתהווה במושבות ובתחושות ההתחדשות הלאומית בארץ ישראל . המתיישבים , שעלו לארץ ישראל מתוך אידאלים לאומיים של שיבה למולדת וטיפוח דמות " היהודי החדש" - עובד ומייצר , נהפכו להיות תלויים לחלוטין בהחלטות הברון ופקידיו . ב . במערכת היחסים בין הפקידים למתיישבים שרר מתח רב : מרבית הפקידים התייחסו בבוז ובהתנשאות אל המתיישבים , יוצאי מזרח אירופה , וראו בהם בני תרבות נחשלת . ג . התרבות הצרפתית החלה לחדור לחיי המתיישבים שהיו מקורבים לברון ולפקידיו : ילדיהם למדו את השפה הצרפתית , בנותיהם למדו לנגן בפסנתר , והיו אף מתיישבים ששלחו את ילדיהם ללימודים בצרפת . המתיחות בין המתיישבים לפקידים גברה - עד שבשנים 1884 ו1887- פרצו בראשון לציון מרידות של המתיישבים בפקידי הברון . למרות הקשיים , הודות לתמיכת הברון התבססו המושבות מבחינה כלכלית וללא תמיכתו הן לא היו שורדות . ענף המטעים התפתח , שיטות העבודה החקלאית השתפרו והמתיישבים למדו להשתמש בכלי עבודה משוכללים יותר . בסיוע הברון נעשו כמה ניסיונות לפתח כמה ענפי תעשייה בארץ ישראל : תעשיית יין ביקבים בראשון לציון ובזכרון יעקב ; תעשיית זכוכית בטנט ּ ָרה ) דֹור ;) תעשיית משי בראש פינה ותעשיית ּבְ ׂשמים ביסּוד המעלה . הניסיונות ָ לפיתוח תעשיית הזכוכית ותעשיית הבשמים נכשלו , אך הודות לתמיכת הברון נוצרה בקרב המתיישבים תודעה של יזמּות , עבודה ויצרנות . העמסת חביות יין ביקב בראשון לציון , 1910

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר