עמוד:99

בעיקר ב"ארבע ערי הקודש : " ירושלים , חברון , צפת וטבריה . בערים אלה התגוררו היהודים בצד שכניהם הערבים . רוב התושבים היהודים בארבע ערי הקודש התפרנסו מכספי ה"חלוקה , " ותלותם בכספים הייתה גדולה מאוד . כל עיכוב במשלוח הכספים מחוץ לארץ היה עלול להמיט חרפת רעב על היישוב . במחצית השנייה של המאה ה , 19- עוד לפני שבאו העולים חד ּ ֵרי האידאולוגיה הלאומית - חלו שינויים בארץ ישראל : ְ א . התיישבות - אנשים מּבני היישוב הישן בירושלים החלו להקים בסיוע כספי נדבנים שכונות חדשות מחוץ לחומות העיר , בתהליך המכונה היציאה מן החומות . ב . כלכלה - צעירי היישוב הישן לא רצו להישען עוד על כספי ה"חלוקה" בלבד , והקימו יישובים חקלאיים על האדמות שרכשו . ב1878- יצאה מצפת קבוצת אנשים והקימה את היישוב גיא אֹוני על אדמות הכפר הערבי ג'אעּוני . שבועות אחדים לאחר מכן יצאה קבוצה אחרת מירושלים והקימה את המושבה פתח תקווה על אדמות הכפר הערבי אמלּבס ֵ . ג . חינוך - בעזרת כספי תורמים הוקמו בירושלים בתי ספר חדשים . שפת הלימוד בבתי הספר הייתה אנגלית , צרפתית או גרמנית - כשפת ארצם של התורמים , ולימדו בהם לימודי חֹול . הקמת בתי הספר לּוותה ְ בוויכוח חריף בתוך היישוב הישן , שכן נושאי הלימוד החדשים איימו על מצדדי החינוך היהודי המסורתי . הקמת בית הספר ַ החקלאי מקווה ישראל בידי חברת כל ישראל חברים ) כי"ח ( בשנת 1870 ביטאה חידוש בתחום החינוך . מקווה ישראל נועד להכשיר את תלמידיו לאורח חיים יצרני המבוסס על חקלאות . לכן , יש הרואים בתאריך ההקמה של מקווה ישראל את תחילת ההתיישבות החדשה בארץ ישראל . העלייה הראשונה והעלייה השנייה - זמנן , היקפן , וארצות המוצא שלהן לתוך מציאות זו של שינויים ביישוב הישן , החלו להגיע שני גלי עלייה לארץ ישראל החל בשנות ה80- של המאה ה . 19- נוהגים לכנות את גלי העליות על פי הסדר הכרונולוגי של הגעתם לארץ ישראל . גל העלייה הראשון , המכונה העלייה הראשונה , נמשך בין השנים 1903-1881 ועלו בו כ25- אלף יהודים לארץ ישראל . ב1903- הגיעו לארץ ישראל ראשוני העולים בגל העלייה השני , המכונה העלייה השנייה , והוא נמשך עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה ב . 1914- כ30- אלף עולים הגיעו לארץ ישראל בעלייה השנייה . רבים מן העולים , בעיקר כ90- אחוזים מעולי העלייה השנייה , עזבו את הארץ כי התקשו להסתגל לתנאי החיים הקשים בה . עולי העלייה הראשונה הגיעו ממזרח אירופה , בעיקר מרומניה ומרוסיה , ומיעוטם מארצות האיסלאם . מרבית העולים בעלייה השנייה הגיעו אף הם ממזרח אירופה . העולים שהגיעו לארץ ישראל היו מיעוט מבין יהודי מזרח אירופה שהיגרו באותן שנים מארץ מגוריהם , ומרביתם היגרו לארצות הברית ) מפה , 13 עמ' . ) 58 המיעוט היהודי שהיגר ממזרח אירופה לארץ ישראל - חולל מהפכה בחיי העם היהודי . גורמי הדחיפה וגורמי המשיכה לעלייה העלייה לארץ ישראל , כמו כל הגירה , קשורה בגורמי דחיפה מארץ המוצא ובגורמי משיכה אל ארץ היעד . גורמי הדחיפה וגורמי המשיכה לעלייה לארץ ישראל : א . אירועים שהתחוללו בארץ המוצא - שני גלי העלייה הגדולים בתקופת העלייה הראשונה היו קשורים ה"חלוקה" - נדבות ותרומות ששלחו קהילות היהודים בחוץ לארץ ליהודים היושבים בארץ ישראל . הכינוי 'חלוקה' מבטא את התפיסה , שהיושבים בארץ ישראל שומרים עליה בשביל כל עם ישראל ומקבלים את 'חלקם' מאחיהם בחוץ לארץ . היושבים בארץ ישראל סברו כי כספי התרומות אינם בבחינת צדקה לעניים אלא תשלום חובה של בני הגולה החייבים לפרנס אותם , כי הם אלה שמקיימים את מצוות יישוב ארץ ישראל , לומדים בה תורה ובכך מקרבים את הגאולה . היישוב הישן - כינוי המיוחס ליהודים שישבו בארץ ישראל , בעיקר בארבע ערי הקודש , ערב בואן של העליות הציוניות . את הכינוי יצרו אנשי העליות הציוניות . הם ראו את עצמם 'היישוב החדש' לעומת הוותיקים ש ּ כונּו 'היישוב הישן . ' היישוב הישן נתפס כהמשך לחיים בגלות . היציאה מן החומות - כינוי לתהליך שבמסגרתו הוקמו בירושלים שכונות מחוץ לחומות העיר העתיקה כמו משכנות שאננים , ) 1860 ( מחנה ישראל , ) 1867 ( נחלת שבעה , ) 1869 ( מאה שערים ) 1874 ( ועוד . תהליך היציאה מן החומות הושפע מתנאי החיים הקשים ששררו ברובע היהודי בירושלים - צפיפות , תנאי היגיינה קשים , מחסור בדירות , שכר דירה גבוה , התנגדות הצעירים ל'חלוקה . ' לתהליך היציאה מן החומות סייעו גם נדבנים יהודים כמו משה מונטיפיורי ומשפחת רוטשילד . גם ההתפתחות הכללית של ארץ ישראל בתקופה זו בהשפעת פעילות של מדינות אירופה והכנסיות הנוצריות , ופעילות הטמפלרים - עודדו את היציאה מן החומות . כל ישראל חברים ) כי"ח ( - ארגון שקם בצרפת בשנת 1860 כדי להגן על זכויותיהם האזרחיות והדתיות של היהודים בארצות מושבם . הארגון פעל למען הפצת השכלה בקרב קיבוצי יהודים ולמען הגברת ה ּ פּו ֹ ּוּוקטיב ִ יּות של היהודים . במסגרת פעולתו הקים כי"ח מוסדות חינוך רבים ליהודי התפוצות במקומות שונים , כמו בפרס ובארצות צפון אפריקה . בארץ ישראל הקימה החברה את בית הספר 'מקווה ישראל' . ) 1870 ( בצרפתית , קיצור שמו של הארגון הוא 'אליאנס . '

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר