עמוד:97

לחזרה ולדיון . 1 לדעת ההיסטוריון י' גולדשטיין , הנטייה לעבודת ההווה לא הזיקה לפעולות התנועה הציונית , לא עיכבה את התפתחותה , ואפילו הגבירה את כוחה למרות הקשיים שנלוו לה . א . מהי עבודת ההווה ומהם הגורמים להתפתחותה ? ב . באילו פעולות התבטאה עבודת ההווה ? פרטו . ג . מהם הקשיים שליוו את עבודת ההווה ? ד . כיצד לדעתכם הגבירה עבודת ההווה את כוחה של התנועה הציונית ? פעילויות ומצגת toldot . cet . ac . il לומדים היסטוריה מבזק בתחילת המאה ה20- נוספה לפעילות הציונית "עבודת ההווה" שפירושה , פעולות בקרב היהודים במקומות מושבם . כמה נושאים אפיינו את עבודת ההווה : פעולות של חינוך לאומי , חיזוק המוסדות הציוניים בקהילה , פעילות פוליטית לקידום זכויות היהודים ומעמדם במדינות שבהן חיו . עבודת ההווה הושפעה מהכישלון בהשגת הצ'רטר , מהחשש שמא התנועה תתפורר בעקבות זאת , ומחשש מפני התחזקות הבונד . בתחום החינוך הלאומי התבטאה עבודת ההווה בפעילות חינוכית בקרב מבוגרים , ובהקמת "חדרים מתוקנים" שהפעילות בהם שגשגה . לחדרים המתוקנים התנגדו היהודים האורתודוקסים , היהודים המשכילים והשלטון ברוסיה - כל גוף מסיבותיו . במסגרת עבודת ההווה התקיימה פעילות כלכלית , שהתאפיינה בעיקר בפעולות רווחה וסעד לחלשים . העמקת הפעילות הלאומית גרמה להוצאת צו של השלטון ברוסיה ב , 1903- שאסר את הפעילות הציונית ברוסיה . לעבודת ההווה התנגדו תומכי הציונות המדינית כי ראו בפעילות המדינית את המטרה המרכזית , וחששו שמא תוזנח הפעילות להצלת יהודי רוסיה . התומכים בעבודת ההווה טענו כי אין להתמקד רק בהשגת הצ'רטר אלא על היהודים לפעול בכוחות עצמם למען זכויותיהם בארצות מושבם . ועידת הלסינגפורס התכנסה ב1906- וראתה בעבודת ההווה חלק מן הפעילות הציונית ושלב ביניים בדרך להשגת יעדי הציונות . חשיבות הוועידה הייתה בתפיסת הציונות כתנועה הפועלת לא רק למען עלייה והתיישבות אלא גם למען הציבור היהודי בגולה . הקונגרס הציוני ב1908- קבע כי ההחלטה על עבודת ההווה תהיה מקומית בהתאם להחלטה של כל סניף של ההסתדרות הציונית .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר