עמוד:96

ועידת הלס ִ ינגפ ֹ ְרס מחזקת את " עבודת ההווה" עבודת ההווה עוררה ויכוח בתנועה הציונית . תומכי הציונות המדינית התנגדו לה כי חששו שהיא תערער את המטרה המרכזית בעיניהם - השגת צ'רטר . הם סברו , כי אסור לציונים " לבזבז את כוחותיהם על ענייני ההווה בחיי הגולה " . לעומתם , המצדדים בעבודת ההווה סברו , כי אם התנועה הציונית לא תפעל למען היהודים בקהילות יפרוש ממנה ציבור יהודי גדול . הם טענו כי אין לנתב את כל הכוחות לפעילות מדינית להשגת הצ'רטר אלא יש להתמקד גם במאבק היהודים למען זכויותיהם בארצות מושבם . בשל חילוקי הדעות התכנסה בהלסינגפ ֹ ְרס ) הלסינקי ( ועידה של ציוני רוסיה - ועידת הלס ִ ינגפ ֹ ְרס ) נובמבר . ) 1906 החלטות הוועידה הדגישו את הקשר בין עבודת ההווה בגולה לבין הפעילות הציונית . הוועידה קבעה כי עבודת ההווה היא אמצעי חשוב להשגת מטרותיה של הציונות . הוועידה קבעה כי פעילות תרבותית , כלכלית ומדינית בקרב היהודים בגולה תחזק את כוחם ותסייע בעתיד לפיתוח החיים הלאומיים בארץ ישראל . להחלטה זו הייתה חשיבות רבה , כי היא קבעה שהציונות היא תנועה הפועלת לא רק למען העלייה וההתיישבות בארץ ישראל אלא גם למען הציבור היהודי בגולה . ועידת הלסינגפורס דרשה להכיר ביהודים כמיעוט לאומי במדינות השונות ולקיים את זכויותיהם : זכות לאוטונומיה , וזכות להשתמש בבתי המשפט ובבתי הספר בשפה העברית - השפה הלאומית , וביידיש - שפת הדיבור של היהודים . הוועידה דרשה לאפשר ליהודים להחליף את יום המנוחה , ֵ יום שבת , ביום ראשון , ולשמור על חוקי האי ׁ ּות ) חוקי נישואין וגירושין ( על פי ההלכה היהודית . בוועידה הוחלט כי בבחירות לפרלמנט הרוסי ) הדּומה ( הציונים ייצגּו ְ את עצמם ויופיעו כגוף עצמאי או יצטרפו לקבוצות אחרות . עניין עבודת ההווה עלה לדיון בקונגרסים הציוניים . הקונגרס הציוני השביעי ) בזל , ) 1905 קבע כי ההסתדרות הציונית לא תממן את עבודת ההווה . הקונגרס הציוני השמיני ) האג , ) 1908 קבע , כי כל סניף מקומי של ההסתדרות הציונית יהיה רשאי להחליט בעצמו על עבודת ההווה בלי מעורבותה של ההסתדרות הציונית העולמית . בכך נסללה הדרך גם לעבודת ההווה וגם להמשך הפעילות המדינית . על משמעות ההחלטות של ועידת הלסינגפ ֹ ְרס מתוך חוזר שהפיצה הנהגת ציוני רוסיה בקרב היהודים ברוסיה לאחר ועידת הלסינגפורס . מטרתה היסודית של הציונות הייתה ונשארת גם להבא : תחייתו הממלכתית של העם היהודי בארץ ישראל . המ ִ שגה ֶ העיקרי של התנועה היה בכך , שתחילה שררה האמונה , כי נקבל את ארץ ישראל בבת אחת , תודות לרצוננו ולכישרונו הגאוני של מנהיגנו . יום יום חיכינו לקבלת " הצ'ארטר , " ומכאן הסיבה שהתייחסנו בשוויון נפש לשאלות החיים היום-יומיים . חשבנו אז , כי אסור לנו לבזבז את כוחותינו על ענייני היהודים בגולה , ויש להתאמץ ולהתרכז אך ורק בפעולה למימוש המטרה העיקרית . כל עבודתנו התבטאה אז בהפצת שקלים , במכירת מניות הבנק " ( אוצר התיישבות היהודים ) " ובאיסוף תרומות לקרן הקיימת . מתוך תקווה שנקבל את הצ'ארטר בבת אחת נמנענו מעבודה מעשית גם בארץ ישראל וגם כאן במקום . אבל המציאות פיזרה את החלומות . מהות המשבר היא אפוא בכך , שנאלצנו להכיר באופייה ההתפתחותי , האבולוציוני של הציונות , ובהתאם לזה - לשנות את האמצעים להשגת המטרה . אכן , המטרה נשארת כמקודם , אבל האמצעים נשתנו . עתה אנו מבינים , כי רק יהדות מאורגנת יש ביכולתה לצבור את הכוחות החומריים והרוחניים הגדולים , הדרושים להגשמת האידיאל שלנו . אולם לארגן את היהדות אנו צריכים על שני יסודות אלה : הדאגה לצורכי העם בחיים היום יומיים ; ופעולה למען מימוש מטרתה העיקרית של הציונות , פעולה שבחלקה ניתן לבצע כבר עתה . הציונות צריכה להקיף את כל הצדדים של חיי היהודים , היא צריכה לתת תשובה על כל שאלותיהם ולנצל את כל הכוחות הגנוזים בעמנו . לשם כך צריך היה לעבד פרוגראמה ) תכנית ( מתאימה , וזאת עשתה הוועידה בהצלחה . ) י' מאור , התנועה הציונית ברוסיה , מראשיתה ועד ימינו , עמ' ) . 319 1 על פי התעודה , מדוע לא פנתה התנועה הציונית להגשים את סעיף 2 וסעיף 3 של תכנית בזל ) עמ' 2 ?) 74 למה ְ הכוונה במושג "אופייה האבולוציוני של הציונות 3 ? " מהי הדרך הראויה לפעילות הציונית על פי התעודה ? תזמורת מנד ֹ ולינֹות של תלמידי בית הספר בּפינסק ) רוסיה , ) שנות העשרים של המאה ה20- בית הספר נתמך על ידי הבונד .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר