עמוד:95

פעולות "עבודת ההווה" במסגרת עבודת ההווה הושקעו מאמצים רבים בפעילות חינוכית ותרבותית בקרב המבוגרים . פעילות זו כללה לימוד השפה העברית ולימוד ההיסטוריה של עם ישראל . במסגרתה הוקמו ספריות ומועדונים שטיפחו את התודעה הלאומית בקרב המבוגרים . פעילות מיוחדת נעשתה על ידי הקמת " חדרים מתוקנים" - חדרים שמטרתם הייתה להקנות לתלמידים חינוך ציוני . חדרים מתוקנים הוקמו מ1898- בערים בדרום רוסיה , ומספרם הלך וגדל במהירות . הילדים למדו בהם לימודי קודש כמקובל בחדר המסורתי . בחדרים המתוקנים למדו בעיקר את השפה העברית ואת ההיסטוריה של עם ישראל . המורים בחדרים המתוקנים היו צעירים משכילים , מרביתם פעילים בתנועה הציונית . הם הנהיגו בחדרים המתוקנים שיטות לימוד חדישות שונות מאלה שהיו נהוגות בחדרים המסורתיים . החדרים המתוקנים לעומת החדרים המסורתיים נודעו אף בתנאים הפיזיים המשופרים ששררו בהם - ניקיון , תנאי היגיינה , אור ומרחב . לעתים למדו בחדרים המתוקנים גם בנות , ולעתים נוסדו עבורן חדרים מתוקנים נפרדים . הקמת חדרים מתוקנים לבנות הייתה שינוי מהפכני בחינוך הבנות היהודיות ברוסיה . בדרך זו קיוו הציֹונים למשוך אליהם גם את היהודים המשכילים . חוגים שונים בציבור היהודי התנגדו להקמת החדרים המתוקנים . היהודים האורתודוקסים חששו למעמדם של החדרים המסורתיים ולמעמדם של לימודי הקודש . הם חששו שהציבור היהודי יעדיף לשלוח את ילדיו לחדר המתוקן וכך יעוצבו ערכי הצעירים ברוח החילּון , שאפיין לדעתם את התנועה הציונית . להתנגדות האורתודוקסים היה גם היבט כלכלי - הם חששו שתיפגע פרנסתם , שּכן רבים מהם התפרנסו כמלמדים בחדרים המסורתיים . משכילים יהודים התנגדו אף הם להקמת החדרים המתוקנים . הם העדיפו כי הצעירים היהודים ילמדו בבתי הספר הממשלתיים וירכשו השכלה כללית ומקצועית על מנת שיוכלו להשתלב בחברה הרוסית . הם ראו בחדר המסורתי , ואפילו בחדר המתוקן , מסגרת לימוד המקשה על ההשתלבות בסביבה . שגשוג החדרים המתוקנים עורר את חשד השלטונות ברוסיה מפני פעילות לאומית של הציבור היהודי . ב1901- התפרסם צו שאסר על פתיחת חדרים מתוקנים חדשים ועל הרחבת החדרים הקיימים בטענה , כי מוסדות חינוך אלה " מפתחים את הּו ַ דלנּות הלאומית של יהודי רוסיה " . כמו כן נאסרה פעילות לאומית בחדרים המתוקנים הקיימים , והמורים נדרשו לדווח לשלטונות על עבודתם . עבודת ההווה כללה גם פעילות כלכלית-חברתית . משפחות נזקקות ויחידים קיבלו תמיכה כספית , ולקראת חגים סופק להם מזון . תמיכה ניתנה גם לבעלי מקצוע כמו בעלי מלאכה וסוחרים שנזקקו לסיוע . החלה גם פעילות ליצירת מקומות עבודה למובטלים ולמתן ייעוץ משפטי . השלטון ברוסיה עקב אחרי התגברות הפעילות של התנועה הציונית בקרב היהודים , והבין כי מטרתה של התנועה אינה רק עידוד הגירה של יהודים לארץ ישראל אלא גם עידוד פעילות לאומית-פוליטית ברוסיה . כתוצאה מפעולות אלה השתנה יחס השלטון אל הציונות , וב1903- הוצא צו שאסר כל פעילות ציונית ברוסיה . למרות הצו , המשיכה להיערך ברוסיה פעילות ציונית ומטרתה המרכזית הייתה לעודד את הגירת היהודים . חדר מתוקן בלטביה , 1915 ניתן לזהות בתמונה בנות שלמדו בחדר המתוקן . על הלוח מופיע חלק מן הפסוק : " ּכי ל ֶַ קח טֹוב נ ָ תּתי לכ ָ ֶ ם , ּ תָרתי א ַ ל ּתעזבּו " . ) משלי ד ) 4

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר