עמוד:88

אידאולוגיות לאומיות לא ציוניות ה ּ ּונד - מפלגה יהודית סוציאליסטית באותה שנה שבה התקיים הקונגרס הציוני הראשון ונוסדה ההסתדרות הציונית , ) 1897 ( נוסדה בווילנה שברוסיה בכינוס חשאי ובלתי לגלי מפלגה יהודית סוציאליסטית - מפלגת " ה ּ ּונד . " וְֵ ם המפלגה הוא קיצור השם ביידיש : " ברית כללית של פועלים יהודים בליטא , בפולין וברוסיה " . הבונד הגיע לשיא כוחו בקרב היהודים בשנת , 1905 אז נמנו בין שורותיו כ30- אלף חברים . בראשית דרכו רצה הבונד לצרף את היהודים למאבק שהתחולל ברוסיה נגד שלטון הצאר ולמען שיפור מעמד הפועלים . כלומר , בראשית דרכו סבר הבונד כי על היהודים להיאבק עם יתר תושבי המדינה על זכויותיהם כאזרחים ועל הצרכים של הפועלים היהודים . אבל החל ב1901- חל שינוי רעיוני בבונד , והוא החל להיאבק למען הצרכים הלאומיים של המיעוט היהודי . הבונד תבע להכיר בזכותם של היהודים לאוטונומיה לאומית-תרבותית בארצות מגוריהם . עוד הוא תבע להפוך את רוסיה לפ ֶ דרציה של לאומים , שלכל אחד מהם זכות להקים אוטונומיה לאומית-תרבותית . הבונד הציע פתרון שונה מן הפתרון הציוני לבעיית העם היהודי . הוא שלל פתרון טריטוריאלי , ועל פי תפיסתו , שאיפת הציונות להשיג טריטוריה שבה ירוכזו היהודים - היא חסרת תוחלת . טריטוריה לא תפתור את בעיית כל היהודים ויגיע אליה רק חלק מן העם . הוויכוח על שאלת ההתיישבות במזרח אפריקה , שהסעיר את התנועה הציונית , חיזק את טיעוני הבונד נגד הציונות , והיה בעיניו ע ֵ דּות למׁשגה בדרכה של התנועה . הבונד אף התנגד להגירה כדרך ְ לפתרון בעיית היהודים . הוא דרש להפנות את היהודים לעבודות יצרניות במדינות שבהן חיו , ובכך לתרום לשיפור מעמדם . לבונד הייתה השפעה רבה על הציבור היהודי ברוסיה ובפולין . הנהגת הבונד כיוונה את פעילותה אל ה ּ רירֹולט ְ ריֹון ובעלי המלאכה היהודים . היא פעלה לשיפור תנאי עבודתם , והקימה קופות לתמיכה בהם . פעילות זו התנהלה בשפה היידיש - שהייתה שפת הדיבור בציבור היהודי שבקרבו פעל הבונד . הבונד העדיף את השפה היידיש וראה בה שפה אתנית , עממית וחילונית של הציבור היהודי . הוא ביקש להשוות את מעמד היידיש למעמד השפות האחרות במדינה . כחלק מדרישתו לאוטונומיה לאומית-תרבותית הקים הבונד בתי ספר שלימדו בהם ביידיש ושילבו בתכניות הלימוד את רעיונותיו . בשפה העברית ראה הבונד את שפת העב ָ ָ ר של היהודים - שפת התפילה והדת ) עמ' . ) 94 הבונד התנגד בחריפות לתנועה הציונית ולפעולותיה לעידוד העלייה לארץ ישראל ולהחייאת התרבות העברית והשפה העברית . פעולותיה של התנועה הציונית נתפסו על ידי הבונד כגילויים של לאּומנּות היוצרת גטו יהודי חדש . לדעתו , גם הציונות הסוציאליסטית , שעודדה פעולות אלה , הייתה נגועה בלאּומנּות . הבונד חשש כי פעילותה של התנועה הציונית תגביר את האנטישמיות . על פי גישת הבונד , אין בכוחה של הציונות לפתור את בעיית היהודים . במלחמתו בציונות טען הבונד , כי זו מייצגת את ה ּ בְרגנּות היהודית ואילו הבונד מייצג את ה וְְ רולטריון היהודי המתרושש . לטענתו , הציונות פוגעת במעמד הפועלים היהודי ומק וְָ ה עליו לפתח את התודעה המעמדית . הבונד קיווה כי בחברת העתיד הסוציאליסטית הפרולטריון היהודי ישתלב בפרולטריון הכללי . בחברה זו יישמר הייחוד התרבותי של העם היהודי , כפי שיישמר הייחוד התרבותי של העמים האחרים . מאבק הבונד בציונות החריף ככל שגברה ההתעניינות בציונות , בעיקר מאז הקמת הציונות הסוציאליסטית ומפלגת " פועלי ציון" ) עמ' . ) 85-84 בונדיסט , חסיד וציוני רוקדים בצוותא , גלויה הומוריסטית לראש השנה , 1900 בערך הדמויות בגלויה מציגות את האידאולוגיות השונות שרווחו בחברה היהודית .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר