עמוד:78

את היהודים מן ההתנוונות ְ של מאות שנים בגטֹו , יש לטפח את הכישורים הספורטיביים שלהם על ידי חינוך גופני . בקונגרס הציוני השני ב1898- אמר נורדאו : " עלינו לשוב ולשקול את טיפוחה של יהדות השרירים " . אפשר להניח כי עיסוקו ברפואה תרם לחשיבתו על טיפוח בריאותם הגופנית של היהודים , כבסיס לשיקום כבודם . נורדאו פעל להקמת אגודות הספורט היהודיות " בר כוכבא , " ׁש ֵ ם שנבחר כסמל לגיבור יהודי . האגודה הראשונה הוקמה ב1900- בברלין . תעודה : על האמנציפציה של היהודים , נורדאו . toldot . cet . ac . il לומדים היסטוריה הרעיון הלאומי בארצות האיסלאם לקראת כינוס הקונגרס הציוני הראשון הזמין הרצל גם את יהודי אסיה וצפון אפריקה ליטול חלק בכינוס הלאומי היהודי . אולם פנייתו לא נענתה . היהודים בארצות האיסלאם לא היו עדים באותה עת למאבקים לאומיים של העמים שבקרבם התגוררו , הם לא חּוו תהליכי מודרניזציה , תיעוש וחילּון , ולא ניהלו מאבק לאמנציפציה כמו יהודי אירופה . הם אף לא התמודדו עם סכנת הקיום הפיזי בדומה ליהודים במזרח אירופה . בארצות האיסלאם התקיימה פעילות ציונית מועטה בתקופה שעד מלחמת העולם הראשונה . לאחר הקונגרס הציוני הראשון הוקמה בקהיר שבמצרים אגודת " בר כוכבא , " ונוסדו בה תנועות נוער כמו " ילדי הרצל , " " אלטנֹוילנד" ) עמ' . ) 83 בתנועות נוער אלו למדו את השפה ְ העברית וההיסטוריה של עם ישראל . בעיראק התנהלה בתקופה שעד מלחמת העולם הראשונה פעילות ציונית מועטה : קיום חוגים לפעילות ציונית , ייסוד בית הספר העברי בבצ ָ ְ ָרה , ורכישת "השקל" של התנועה הציונית . בצפון אפריקה הוקמו אגודות שביטאו את הזיקה לציון . האגודות האלה קמו על רקע הכמיהה המסורתית של היהודים לציון . לדעת ההיסטוריון מ' אביטבול , רק יהודים מעטים בצפון אפריקה היו ע ֵ רים לכך שהתנועה הציונית היא תנועה לאומית מודרנית . בעיר מֹוגדֹור שבמרוקו קמה ב1900- האגודה הציונית " שערי ציון , " ובאותה שנה קמה בעיר תטואן ַ אגודת " שיבת ציון ; " בשנת 1903 נוסדה בעיר סאפי אגודת " אהבת ציון , " וב1908- נוסדה בעיר פאס ִ ַ אגודת " חיבת ציון . " ובתוניסיה קמו בימי מלחמת העולם הראשונה כמה אגודות ציוניות : " בני ציון , " " יושבת ציון , " " אגודת ציון . " על הקשר בין האגודות הציוניות בצפון אפריקה לבין מוסדות התנועה הציונית באירופה הקשתה בעיית השפה . הפעילות הציונית התנהלה בעיקר בשפה הגרמנית או ביידיש , שפות שהיו זרות ליהודים בארצות האיסלאם . נציגים בכירים של התנועה לא נהגו לבקר בקהילות היהודים ולהפיץ שם את הרעיון הלאומי , אבל היו פניות מן הקונגרס אל היהודים בארצות האיסלאם לרכוש את " השקל" ואת מניות בנק אוצר ההתיישבות . לכן , לדעת מ' אביטבול , רבים מן היהודים ראו בתנועה הציונית מעין התארגנות של צדקה , כמו " הכוללים" של בני היישוב הישן ) עמ' . ) 99 שטיח שמוצאו מפרס או מארץ ישראל , ראשית המאה ה20- השטיח מעוטר במוטיבים ציוניים : הרצל על מרפסת בבזל , מביט אל עבר קבוצת יהודים . מאחור - מגדל דוד , המסמל את ירושלים , ושמש זורחת ומאירה תקופה חדשה .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר