עמוד:70

וגילויי האנטישמיות שנלוו אליו הם שהניעו את הרצל לחפש פתרון אחר למצוקת היהודים . לטענת החוקר ש' אבינרי , בכתבותיו העיתונאיות באותה עת הביע הרצל פליאה על עיוּות הדין שנגרם לדרייפוס ועל השחיתות בממשל ובצבא בצרפת , אבל את מוצאו היהודי של דרייפוס הזכיר רק בדרך אגב . לדעת אבינרי , משפט דרייפוס לא היה ְרכיב מרכזי בגיבוש תפיסתו הלאומית של הרצל . גורמים קודמים אחרים הובילו לכך : התערערות הסדר הפוליטי בקיסרות אוסטרו-הונגריה שהתגוררו בה יהודים רבים , כישלון המגמה הליברלית שייצגה האמנציפציה , והתחזקות תנועות ומפלגות אנטישמיות . גורמים אלה הבהירו להרצל כי החברה האירופית נמצאת במשבר ואינה מסוגלת להתמודד עם פתרון בעיית העם היהודי . לכן הפתרון היה חייב להיעשות מחוץ לאירופה , בהקמת מדינת יהודים מעבר לים . בעיית העם היהודי - בעיה לאומית ופתרון מדיני את הפתרון לבעיית העם היהודי הציע הרצל בחיבור שפרסם ב1896- בשפה הגרמנית , ובו הציג את רעיונותיו ואת תכניתו המדינית . שם החיבור - " מדינת היהודים , " וכותרת המשנה שלו - " ניסיון של פתרון מודרני לשאלת היהודים , " רומזים על הפתרון שהציע הרצל . בחיבור הציג הרצל את עיקרי תפיסתו והוא נפתח במילים : " הרעיון שאני בא להרצות בחיבור זה - עתיק ַ יּומין הוא , הֹלא הוא רעיון הקמת מדינת היהודים . " בזמן שכתב הרצל את " מדינת היהודים" הוא לא הכיר את המציאות היהודית במזרח אירופה , וכלל לא ידע על הפעילות של תנועת " חיבת ציון . " הרצל אף לא הכיר חיבורים קודמים שעסקו בעניין הלאומי כמו " רומי וירושלים" של משה הס ) עמ' , ) 59 או " א ֹ וטֹואמנצ ִ יּפצ ַ ְ יה" של פינסקר ) עמ' . ) 65 הרצל טען כי מצוקת היהודים נובעת מהיותם זרים ונרדפים בכל מקומות מגוריהם . שוויון הזכויות האזרחי - לא פתר את המצוקה הזאת , ולדעתו , אנטישמיות שוררת ותמשיך לשרור בכל מקום שבו מתרכזת קבוצה גדולה של יהודים . היקפה - הולך ומתרחב , והיא עוברת עם המהגרים היהודים אל מקומות המקלט החדשים שלהם , ומּכה שורש גם בארצות הנא ֹ ורֹות ביותר . לדעתו , דבר לא ימנע את האנטישמיות - לא התבוללות ולא הגירה . הרצל סבר כי בעיית היסוד של העם היהודי היא בעיה לאומית - העם היהודי הוא ע ַ ם בלי מדינה , ובעיה כזאת מחייבת פתרון מדיני . לכן הפתרון היחידי , לדעתו , הוא פשוט בתכלית , פתרון מדיני גלוי ומוסכם על המדינות - מדינה לעם היהודי בטריטוריה כלשהי . זוהי זכות של כל אומה . פתרונה של בעיית העם היהודי חייב להתבצע , לדעת הרצל , על ידי מאמצים מדיניים דיפלומטיים . לשם כך , המעצמות הגדולות חייבות לנקוט צעד גלוי ופומבי : עליהן לתת " צ ַ 'ְרטר" - היתר מוגן מבחינה משפטית להתיישבות יהודים בארץ ישראל . בכך יוכיחו המעצמות שהן מכירות בעם היהודי ומסכימות לסייע לו לפתור את בעייתו המתמשכת . תפיסה זאת שהעלה הרצל - ציונות המתבססת על מטרה מדינית ועל מעשה מדיני גלוי לעיני כול - נקראת " ציונות מדינית . " תחילה לא חשב הרצל שמדינת היהודים חייבת לקום בארץ ישראל , במולדת ההיסטורית של העם . בחיבור " מדינת היהודים , " נוסף על ארץ ישראל , ׁשקל ָ גם את ארגנטינה כאפשרות לטריטוריה שאפשר להקים בה את מדינת היהודים . ההצעה להתיישב בארגנטינה עלתה משום שבארגנטינה כבר החל ה ּבָ רֹון היּפש להקים מושבות ליהודים ) עמ' . ) 51 הרצל סבר כי רצוי שהיהודים יתרחקו מאירופה ומן הסכסוכים בין מעצמותיה . ביומנו כתב כי ארץ ישראל קרובה מדי לאירופה , המעצמות מעורבות בנעשה בה , שטחה מצומצם , והיא מהווה זירה למתח בין הדתות . הרצל הציג בחיבורו " מדינת היהודים" רעיונות מדיניים וחברתיים . לדבריו , לצורך הקמת מדינת יהודים יוקמו שני ארגונים : " אגודת היהודים" ו"חברת היהודים . " ייעודה העיקרי של " אגודת היהודים" יהיה בעיקר מדיני . האגודה תנהל משא ומתן מדיני עם המעצמות הגדולות בשאלת מסירת טריטוריה לעם היהודי , ולאחר מתן הטריטוריה תנהל אותה " אגודת היהודים" כממשלה זמנית . ואילו " חברת היהודים" תטפל בעניין הכלכלי - בחיסול הנכסים של היהודים בארצותיהם , בארגון ההגירה של היהודים לטריטוריה המוצעת , וברכישת אדמות ונכסים להתיישבות . הרצל חשב כי ההגירה למדינה המוצעת תהיה אטית וממושכת ותאַרך עשרות שנים . לדבריו , תחילה יהגרו העניים , וב"מדינת היהודים" הסביר : " המה ) העניים ( החומר האנושי הנאֹות ) המתאים ( ביותר לכיבוש הארץ , כי למפעלים גדולים דרוש מעט ייאּוש " . העניים יניחו תשתית - יסללו דרכים , יניחו מסילות ברזל , יקימו גשרים , יבנו בתים , יכשירו את האדמה - ובעקבותיהם יבואו המוני היהודים . ההגירה לארץ המוצעת תתחיל כאמור רק לאחר שהמדינות יתנו לכך הסכמה מדינית ומשפטית גלויה . הרצל ביקש נורמליזציה של העם היהודי - לא עוד ע ַ ם שבניו מפוזרים בעולם אלא ע ַ ם שבניו מרוכזים במדינה משלהם .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר