עמוד:69

הציונות - תנועה מדינית הרצל פורץ את הדרך ללאומיות היהודית בנימין זאב ) תאודור ( הרצל , ) 1904-1860 ( יליד בודפשט שבקיסרות אוסטרו-הונגריה , גדל והתחנך בסביבה ְ רוׂשיית מתחים לאומיים , סביבה שזה ּ ויֹות לאומיות התנגשו בה זו בזו ) מפה , 6 עמ' . ) 39 חייו של הרצל היו סמל להשתלבות היהודים בסביבתם , וקשרי משפחתו עם היהדות היו רופפים . בצעירותו בבודפשט ובבגרותו בווינה , שאליה עקרה משפחתו כשהיה בן , 18 התחנך הרצל על ברכי השפה והתרבות ההונגרית ועל ברכי השפה והתרבות הגרמנית . הוא רכש השכלה גבוהה - למד משפטים באוניברסיטה של וינה וקיבל תואר דוקטור למשפטים . הרצל החל לעסוק בעריכת דין אבל לזמן קצר בלבד ; אחר כך עסק בעיקר בכתיבה - כתיבת סיפורים , בעיקר מחזות , וכתיבת מאמרים . כמו רבים מן המשכילים היהודים באותן שנים האמין גם הרצל , כי מצוקת היהודים תיפתר אם היהודים יתבוללו בעמים שבקרבם הם יושבים . בשלב מסוים אף הגה תכנית קיצונית יותר : המרה המונית של הדת היהודית בקרב היהודים כאמצעי לפתרון בעייתם . הוא אמנם הצליח להשתלב בסביבתו , אבל בהשפעת האירועים ׂשחו ֶ ָ וה שינה את דעותיו - ופנה אל הפתרון הלאומי . עוד בתקופת לימודיו באוניברסיטה של וינה היה הרצל ע ֵ ד לגילויי אנטישמיות בקרב סטודנטים ואנשי אקדמיה , ובאותו הזמן עקב ָ אחר ייסודה של המפלגה האנטישמית באוסטריה והבחין כיצד היא מתבססת וכיצד מתר בֹ ים אוהדיה . כאשר נחשף להתפרצויות אנטישמיות חוזרות ונשנות באוסטריה , בגרמניה ואפילו בצרפת - מדינה שסימלה את הנא ֹ ורּות , הבין כי גם האמנציפציה אינה פתרון לבעיית היהודים . הרצל טען כי טעות היא לחשוב , שאפשר להפוך אנשים לׁשו ְ וי ֵ זכויות באמצעות חקיקה בלבד . שני הצדדים - גם היהודים וגם הנוכרים - זקוקים לתקופה של הסתגלות הדדית למצב החדש שנוצר בעקבות האמנציפציה . פרק זמן זה לא ניתן להם , וכך נכשל רעיון השוויון האזרחי שהציעה האמנציפציה . לדעת הרצל , גם הסוציאליזם לא יפתור את בעיית היהודים , שהרי למרות פועלו של קְרל מ ַ ְרק ְ ס בגרמניה - שגשגה בה האנטישמיות . ביומנו כתב הרצל כי ספרו של הפילוסוף והכלכלן אֹויגן ְ קְרל דירינג , " השאלה היהודית כשאלה גזעית , אתנית ותרבותית" , ) 1881 ( עורר אותו לבחון את בעיית היהודים . דירינג טען כי היהודים מסּכנים את העמים שבתוכם הם יושבים , ולכן יש להילחם בסכנה הזאת : לשלול מן היהודים את הזכויות שקיבלו במסגרת האמנציפציה , וכך לצמצם את השפעתם על חיי המדינה והחברה שבה הם חיים . דירינג הציע להגביל את השתלבות היהודים במשרות ממשלתיות ולאסור עליהם להינשא בנישואי תערובת . בתגובה לכך כתב הרצל ביומנו : " אם סֹופר ּכדירינג , בעל ׂשכל חודר ומעמיק ובעל ההשכלה המקפת ֶ והעולמית עשוי לכתוב כגון אלה - מה עוד יש לקוות מן האספסוף הנבע ָ ר והמופקר " ? בעקבות הלכי הרוח האנטישמיים בגרמניה וחדירתם לקיסרות אוסטרו-הונגריה הזדרז הרצל לפעול . כך , לדוגמה , השפיעו עליו תוצאות הבחירות לראשות העירייה בווינה : אזרחי וינה בחרו בקְרל לּואגר - מנהיג המפלגה הנוצרית-הסוציאליסטית שהיה לה מצ ָ ע אנטישמי - לראשות העירייה . זאת בניגוד לדעת הממשלה המרכזית שניסתה למנוע את בחירתו . לכן נזקק לואגר לאישור הקיסר על מנת להיכנס לתפקידו . מתוצאות הבחירות לראשות העיר בווינה הבין הרצל את הלך רּוחם של תושבי העיר , וטען שקיימת סכנה לשלומם של היהודים בקיסרות . לדעתו , ביטחונם של היהודים היה תלוי בממשלה המרכזית , וזו גילתה חולשה כשלא מנעה את בחירת קרל לואגר לתפקיד ראש העירייה . הרצל הבין כי בחירת לואגר לראשות עיריית וינה מבטאת את היעדר הסובלנות כלפי היהודים באימפריה . ואכן , החולשה של הממשלה המרכזית וההתעוררות הלאומית בתחומי הקיסרות - בהונגריה , בצ'כיה , ב ּ ֹוהמיה ובגליצ ְ יה - חיזקו את המגמות האנטישמיות . הרצל הועסק כעיתונאי של העיתון האוסטרי הליברלי החשוב " נֹויה פראיה ּ ֶרסה" ) עיתונות חופשית חדשה , ) ומ1891- שימש ּכתב העיתון בפריז . בתפקידו סיקר את משפט דַרייפֹוס . ) 1894 ( יש שביקשו לראות באירוע זה נקודת מפנה בחייו של הרצל , אולם אין כל עדות כי משפט דרייפוס קרל מרקס - ) 1883-1818 ( בן למשפחה יהודית מגרמניה שהתנצרה לפני הולדתו . למד משפטים , פילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטה של בון ובאוניברסיטה של ברלין . בשל דעותיו הליברליות גורש מגרמניה ונדד בין פריז , בריסל ולונדון . יחד עם פרידריך אנגלס כתב את 'המניפסט הקומוניסטי' . ) 1848 ( התיאוריה שפיתח יחד עם אנגלס נקראה מאוחר יותר על שמו - 'מְרקסיזם . ' הדגל - מסמלי הלאומיות בחזונו של הרצל " מדמיין אני לעצמי דגל ובו שבעה כוכבי זהב . הכוכבים הם שבע שעות הזהב אשר לעבודת יֹומ ֵ נּו . כי בשם העבודה ידגלו היהודים ההולכים אל הארץ החדשה " . ) ב"ז הרצל , מדינת היהודים . )

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר