עמוד:67

ועידה לאומית ראשונה מתכנסת בעיר קטֹוב ִ יץ ביוזמתם של פינסקר ושל ליליינבלום התכנסה ב1884- ועידה של האגודות הלאומיות , והיא נהפכה לוועידת היסוד של תנועה לאומית יהודית ראשונה - " חיבת ציון . " הוועידה התכנסה בעיר קטוביץ שבגבול רוסיה-גרמניה . ההחלטה לקיים את הוועידה בקטוביץ ולא באחת מן הערים המרכזיות ברוסיה , נבעה מחשש מפני תגובת השלטון להתארגנות לאומית לא חוקית של היהודים , ומן הצורך של " חובבי ציון" ) כינוי לחברי "חיבת ציון - ) " לא להתבלט . ועידת קטוביץ ליכדה את האגודות הלאומיות החשאיות לתנועה גלויה . רוב המתכנסים היו נציגי אגודות " חיבת ציון" מרוסיה , ומיעוטם היו מארצות מרכז אירופה ומערבה . ההזמנות לוועידה נכתבו בעברית - ביטוי לשפה לאומית מאחדת - וצורפו להן תרגומים בשפות המדינות שמהן באו המתכנסים . דיוני הוועידה התנהלו באווירה חגיגית מתוך תחושה היסטורית של תחילת תקופה חדשה בחיי העם היהודי . בנאום הפתיחה קרא פינסקר לשיבה אל עבודת האדמה בארץ ישראל , בכך שינה דעתו וקיבל את הדעה התומכת בארץ ישראל כפתרון הטריטוריאלי היחיד לעם היהודי . החלטות ועידת קטוביץ ביטאו את עקרונות הפעולה של תנועת "חיבת ציון : " א . שיבה הדרגתית של העם היהודי אל המולדת ההיסטורית שלו - ארץ ישראל . ב . דרישה לאקטיביּות לאומית - עלייה לארץ ישראל , התיישבות והקמת חברה עובדת . ג . טיפוח העבודה היצרנית בכלל ועבודת האדמה בפרט כביטוי לתחייה הלאומית ולתיקון האדם היהודי . הוועידה מינתה את פינסקר לעמוד בראש הוועד המנהל את תנועת " חיבת ציון , " והרב מוהליבר נבחר ליושב ראש של כבוד . תנועת "חיבת ציון" מתמודדת עם קשיים לוועידת קטוביץ מייחסים חשיבות רבה . היא הייתה כינוס פומבי ראשון של נציגי אגודות לאומיות יהודיות מארצות שונות , והוצגו בה בפומבי ניצנים של פעילות לאומית יהודית מאורגנת . אך כשהחלה תנועת " חיבת ציון" בראשות פינסקר לנסות ליישם את החלטות ועידת קטוביץ , היא נתקלה בקשיים רבים . השלטון העות'מאני הקׁשה ָ על העלייה לארץ ישראל ולא התיר לרכֹוש בה קרקעות ולהתיישב בה . השלטון ברוסיה סירב להכיר באופן רשמי ב"חיבת ציון . " התנועה נתקלה גם בקשיים כספיים : תרומות מיהודים היו דלות , ופינסקר נאלץ ללוֹות כספים כדי לממן את המשך הפעילות . הקַרע שנוצר בין ההנהגה לרבנים חברי " חיבת ציון" הע ֱ ִרים קושי רב . העובדה שאת התנועה הנהיגו אנשים שראו עצמם חופשיים מעֹול תורה ומצוות , כמו פינסקר וליליינבלום - הוכיחה , לדעת רבנים רבים , כי ההנהגה של תנועת " חיבת ציון" נמסרה לידי " החופשיים" ) כינוי לחילונים . ) לכן היו רבנים שפרשו מן התנועה . " חיבת ציון" סבלה גם מבעיית מנהיגּות - בריאותו הרופפת של פינסקר הגבילה את פעילות התנועה , ולא נמצא מנהיג שיהיה מקובל על כל חלקי התנועה כדי שיחליפּו . הקרע והמאבק בין המשכילים לבין הדתיים בתנועה מנעו מפינסקר להתפטר , אך בצ ִ דו נבחרה להנהגת התנועה ועדה שמנתה 6 חברים 3 - משכילים ו3- דתיים . מצב זה לא האריך ימים , וב1889- התפטר פינסקר מתפקידו . בוועידת התנועה שהתכנסה בווילנה באותה שנה נבחרה הנהגה חדשה שייצגה את הרכב התנועה ואת המתיחות ששררה בה . בוועדה היו חברים אברהם גרינברג - איש עסקים מאֹודסה שייצג את היהודים המשכילים , והרב שמואל מוהליבר מביאליסטֹוק - שייצג את היהודים הדתיים . המשתתפים בוועידת קטוביץ , 1884 התמונה ממחישה את ייחודה של תנועת " חיבת ציון , " שח ָ ברּו בה יהודים שומרי מצוות ויהודים משכילים . במרכז התמונה - יהודה פינסקר ) יושב ;) משמאלו - הרב שמואל מוהליבר .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר