עמוד:61

כוחות פנימיים מעוררים את הלאומיות היהודית החייאת השפה העברית , חקר התרבות היהודית והלאומיות היהודית הלאומיות היהודית התעוררה לא רק בהשפעת כוחות חיצוניים כמו האמנציפציה , האנטישמיות והלאומיות האירופית . תהליכים פנימיים שהתחוללו בעם היהודי סייעו אף הם להתעוררות הלאומיות היהודית . " חכמת ישראל , " תנועה שראשיתה בגרמניה בתחילת המאה ה , 19- תרמה להתעוררות הלאומיות היהודית . התנועה כללה קבוצה של חוקרים שביקשו להגדיר את מהות היהדות , ולשם כך חקרו חבריה את תולדות עם ישראל ויצירתו . " חכמת ישראל" טענה כי המחקר ההיסטורי של תרבות ישראל יסייע ליהודים להכיר את עברם , להגדיר את מאפייני היהדות בתקופה המודרנית , ולבחון את זהותם . לדעת " חכמת ישראל , " ההגדרה המחודשת של היהדות תסייע גם לסביבה הנוצרית . זו תוכל להכיר את היהדות ואת היהודים ולהעריכם , ותסייע לקידום האמנציפציה ולהעמקת ההשתלבות של היהודים בסביבתם . חוקרי " חכמת ישראל" חקרו נושאים בתחום מדעי היהדות - היסטוריה של עם ישראל , ספרות עברית , לשון עברית ומקרא . המחקרים עודדו את החייאת השפה העברית וחיזקו את ההתעוררות הלאומית היהודית , כי הם הצביעו על יסודות לאומיים משותפים וקדומים - שפה , תרבות ומולדת עתיקה . אבל ליהודים לא הייתה שפת דיבור משותפת . הם דיברו בשפות העמים שבקרבם חיו או בשפות היהודיות יידיש ולדינֹו . השפה העברית לא הייתה שפת היום-יום , והיא התקיימה כשפת קודש - שפת התפילה , הפרשנות וההלכה . הצורך בהחייאת השפה העברית עלה בקבוצות מנוגדות בחברה היהודית - רבנים מצד אחד , ומשכילים מצד אחר . הרב אלקלעי הושפע מהחייאת השפות הלאומיות באזור הבלקן - כמו היוונית , הרומנית , הבולגרית - וקרא להחיות גם את השפה העברית . קריאתו של אלקלעי הייתה ייחודית , כי התפיסה הדתית המקובלת בחברתו ראתה בעברית שפת קודש שאינה מתאימה לשימוש כשפת דיבור בחיי היום-יום . ומנגד , פעל להחייאת העברית פרץ ס ְ מֹולנסקין ְ - סופר יהודי משכיל ברוסיה . בהשפעת מהפכות " אביב העמים" והקמת מדינות הלאום במרכז אירופה ובמערבה , ובהשפעת גל האירועים האנטישמיים שפקד את רוסיה באותה העת - טען סמולנסקין , כי השתלבות היהודים בעם הרוסי הוא רעיון חסר ׁש ַ חר . סמולנסקין ביקש להדגיש את הייחוד הלאומי של היהודים . לכן הציע להחיות את השפה העברית ולדבוק בה . בשנת 1869 החל סמולנסקין להוציא לאור ירחון עברי , " השחר , " שהיה כלי להפצת הרעיונות הלאומיים של היהודים . מעל דפי עיתונו הכריז סמולנסקין : " ע ַ ם הננּו , ואחדּותנּו תּולד רק על רגש האחווה , על הרגש הלאומי " . "חכמת ישראל" - תנועה שפעלה במאה ה19- ועסקה בחקר היהדות בכלי מחקר מודרניים . עם החוקרים המרכזיים שהשתייכו לתנועה נמנו ד"ר יום טוב ליפמאן צונץ - שכתב מחקרים על השמות היהודיים , על התפתחות התפילה ועל הדרשות בישראל ; אברהם גייגר - רב של הקהילה הרפורמית בפרנקפורט ואחר כך בברלין , הוציא לאור סידור ובו תפילות המביעות את תפיסות העולם של תנועת הרפורמה ; וצבי גרץ - שהיה עורך כתב העת של 'חכמת ישראל' וכתב חיבור בן 11 כרכים - 'תולדות עם ישראל . ' פרץ סמולנסקין - ) 1922-1858 ( סופר עברי משכיל , יליד רוסיה . פנה אל הלאומיות היהודית ופעל להחייאת השפה העברית ולהפיכתה לשפת דיבור . עלה לארץ ישראל ב , 1881- ובשנת 1890 השתתף ביסוד 'ועד הלשון העברית' ועמד בראשו עד מותו . בספריו תיאר את חיי היהודים בתחום המושב . בין ספריו : 'קבורת חמֹור , ' 'התועה ֶ בדרכי החיים . ' שער של הירחון העברי "השחר , " וינה , תרל"א ) 1871 (

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר