עמוד:56

לדרכי פעולה אלה נוספּו גם בדיחות על היהודים , קריקטורות שהציגו את היהודים בצורה מעּוותת ומעוררת סלידה , והצגות תיאטרון שהוצגה בהן דמות יהודי כדמות נלעגת ֶ . כך הקיפה האווירה האנטישמית את האזרח - ּב ִ רשות הרבים וב ִ רשות היחיד , בעיתונות , בפוליטיקה , באמנות ובספרות . אווירה אנטישמית חריפה שררה בצרפת , שהתמודדה עם אי יציבות פוליטית וכלכלית ועם פגיעה קשה בגאווה הלאומית בגלל התבוסה שנחלה לגרמניה ב1871- ) עמ' . ) 36 עקב המלחמה פשטו את הרגל בנק וכמה חברות כלכליות . מפלגות השמאל הסוציאליסטיות ומנגד מפלגות הימין שייצגו את הכנסייה ואת הצבא - האשימו אלה את אלה במשברים , ותלו את אשמת המשברים גם ביהודים . האש ְ מה התבססה על העובדה שבין הפעילים בגופים כלכליים אלה היו גם יהודים . ההסתה האנטישמית הגיעה לשיאה במשפט דרייפוס . משפט דרייפוס חולל סערה ציבורית בצרפת ונהפך לפרשת דרייפוס - פרשה שפילגה את החברה בצרפת ועוררה שאלות לגבי השלטון והחברה במדינה . הוויכוח הציבורי ביטא מחלוקת בין תומכי דרייפוס - אנשי רוח של השמאל , סוציאליסטים , ליברלים ויהודים , לבין מתנגדי דרייפוס - אנשי הימין הצרפתי ובהם אנשי הכנסייה ואנשי הצבא . המשפט העלה לוויכוח ציבורי את שאלת זכויות האדם והאזרח ואת שאלת מעמדם של היהודים במדינה . כתוצאה מן הפרשה נערכו בערים רבות בצרפת הפגנות נגד תומכי דרייפוס , ובאלג'יר שהייתה תחת שלטון צרפת אף היו פרעות נגד יהודים . הסערה הציבורית התחזקה כאשר ב1898- הופיע בעיתון " ל'א ֹ ורֹור" מכתב גלוי של הסופר הצרפתי אמיל זֹולה לנשיא צרפת . תחת הכותרת " אני מאשים , " האשים זֹולה את קציני המטה הכללי ואת קציני המודיעין במשפט שקר ֶ , ודרש להעמיד את דרייפוס למשפט חוזר . הגזע הארי מול הגזע השמי - מתוך "צרפת המיוהדת , " אדּוא ff ד ד ִ רימֹון בספרו " צרפת המיוהדת , " כמו גם בעיתון " הדיבור החופשי" שהוציא לאור ובארגון האנטישמי שהקים , ביטא דרימון את דעותיו האנטישמיות . הן בגלל מידֹותיהם הטובות והן בגלל חסרונותיהם - נועדו שני גזעים אלה להתנגש זה בזה . השמי הוא רודף ֹוווח , ּתא ֵ ב ּבצע , ּתכ ְ כן ָ , זריז , ערֹום . הא ָ רי הוא נלהב , ג ִּ ֹור , אציל , אינו שואף לטובת-הנאה , בן-חֹורין וג ְ לּוי לב עד כדי תמימות . השמי הוא ארצי , שאיננו רואה דבר מעבר לחיי הרגע ; הארי הוא בן השמים , השקוע תמיד בשאיפות נעלות . ה ַ ל ָ ה חי במציאות , השני בא ִ יֵדיא ָ ל . השמי הוא סוחר לפי נטייתו הטבעית . תעודתו - הסחר , גאון בכל הנוגע לחליפין , בכל הזדמנות שאפשר לרמות את רעהו . הא ָ רי הוא איש האדמה , נזיר ומ ֵ על לחייחייל . המלחמה היא הס ְ טיכ ִ יה ְ ) כוח טבע אדיר שאינו ניתן לשליטה ( האמיתית שלו . הוא הולך בשמחה לקראת הסכנה , הוא ּבז למוות . ל ַ שמי ִ אין שום כושר יצירה ; לעומתו הא ָ רי הוא רב-המצאה . אף המצאה הקטנה שבקטנות לא נעשתה על ידי השמי . לעומת זאת השמי מנצל , מארגן , מפעיל את ההמצאה שהמציא הא ָ רי , ומובן שהוא שומר לעצמו את התועלת וההנאה ממנה . ) א' ד' קולקה , האנטישמיות באירופה בשנים , 1914-1848 מבחר מקורות , עמ' ) . 58 1 מהו הדימוי של הא ִָ רי ומהו הדימוי של הׁשמ ִ י , על פי תפיסתו של ְדרימון ? משפט דרייפוס - ב1894- הופיעה בעיתון 'הדיבור החופשי' של אדוארד דרימון ידיעה על מאסר של אלפֵרד דרייפוס , קצין יהודי במטה הכללי של צבא צרפת , שהואשם במסירת סודות צבאיים לגרמניה , יריבתה של צרפת . בתקופה של משבר לאומי וכלכלי בצרפת , ובאווירה של הסתה אנטישמית , הועמד דרייפוס למשפט בבית דין צבאי בעוֹון בגידה בצרפת מולדתו . המשפט התנהל בדלתיים סגורות , ודרייפוס הואשם במסירת מסמכים סודיים לגרמניה . דרייפוס דחה בתוקף את כתב האשמה וטען כי הוא אזרח נאמן לצרפת מולדתו . בפסק הדין קבעו השופטים כי דרייפוס אשם , וכי הוא בגד בצרפת . גזר דינו היה מאסר עולם , הגליה ושלילת דרגותיו . ב5- בינואר , 1895 בטקס צבאי פומבי , הוסרו דרגותיו של דרייפוס . הוא הוגלה מצרפת והושלך לבית כלא באי הׁש ֵ דים שבאוקיינוס האטלנטי . רק בשנת 1906 טֹוהר שמו של דרייפוס לחלוטין והוחזרו לו דרגותיו הצבאיות , ואפילו הוענק לו אות כבוד . אמיל זֹולה - ) 1902-1840 ( סופר צרפתי . בסדרת רומנים שכתב חשף בעיקר את השחיתּות בחוגים שונים של החברה בצרפת : ה ּ ׁשרגנׁשת העשירה , הכנסייה , הממשל , הצבא . בעקבות פרסום 'אני מאשים' בעת פרשת דרייפוס , הועמד למשפט בעוון הוצאת דיבה . זולה נאלץ לעזוב את צרפת . הוא עבר לאנגליה , ושב לצרפת רק לאחר שחל מפנה בפרשה . ) 1899 ( עמוד השער של הספר " הפרוטוקולים של זקני ציון" ועליו הכותרת "הסכנה היהודית , " צרפת , תחילת המאה ה20-

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר