עמוד:45

מדינת פולין נולדת מחדש פולין היא אחת מן המדינות העצמאיות החדשות שקמו בעקבות הסדרי מלחמת העולם הראשונה . פולין העצמאית הוקמה בשטחים שהיו לפני מלחמת העולם הראשונה בשליטתן של רוסיה , גרמניה ואוסטרו-הונגריה . פולין התמודדה עם כמה בעיות : ביסוס הלאומיות הפולנית , עיצוב גבולותיה , היחס למיעוטים לאומיים . שליש מאוכלוסייתה של פולין היה מורכב ממיעוטים לאומיים ובהם גרמנים , אוקראינים ויהודים 3 - מיליון יהודים . כדי להבטיח לפולין מוצא לים נוצר ּפְ רֹוזדֹור פולני בשטחי גרמניה . עניין זה ושאלת עיר הנמל דנצ ִ יג הגבירו את המתיחות בין גרמניה לבין פולין . דנציג והאזור הסמוך לה היו גרמניים , ופולין סבלה מחסרונו של נמל מרכזי . לכן נקבע כי דנציג והאזור שבקרבתה יהיו אזור חופשי בחסות חב ֶ ר הלאומים בתוך אזור מכס פולני . ואילו בגבולה המזרחי ביקשה פולין לכלול בשטחיה את אוקראינה , ליטא ועוד אזורים . משלא נענתה - פלש צבא פולין לאוקראינה . בתגובה , חדר צבא של רוסיה לפולין והגיע עד ורשה . רק לאחר משא ומתן ממושך נקבע הגבול בין שתי המדינות . המערכת הפוליטית בפולין סבלה מפיצול מפלגתי והדבר גרם לאי יציבות שהתבטאה בחילופי ממשלות תכופים . במשך 4 שנים ) 1926-1922 ( התחלפו בפולין כ15- ממשלות . גם היהודים בפולין הקימו מפלגות משלהם . הצירים היהודים יזמו התארגנות משותפת של מפלגות המיעוטים בפולין במסגרת "ּבְ לֹוק המיעוטים , " גוף פוליטי שפעל להגנת זכויותיהם של המיעוטים הלאומיים במדינה . פולין ניצבה גם לפני קשיים כלכליים . המדינה החדשה נדרשה לארגן את מערכת המנהל , לבסס את הכלכלה ולייצב את המטבע . על רקע החמרת מצבה הפוליטי והכלכלי של פולין ועל רקע תביעות המיעוטים הלאומיים , התקשו הממשלות המתחלפות לנהל את ענייני המדינה . בשנת 1926 תפס את השלטון בעזרת הצבא יוזף ּפ ִ ילסּודסקי ְ . הוא פיזר את הפרלמנט ושלט כדיקטטור צבאי עד מותו . ) 1935 ( חב ֶ ר הלאומים - ארגון בין-לאומי בינואר 1920 הוקם חב ֶ ר הלאומים , ארגון בין-לאומי ראשון מסוגו . הארגון נועד לשמור על השלום ועל הביטחון בעולם ולהיות ע ָ ֵרב לשלמותן הטריטוריאלית של מדינות גדולות וקטנות . רעיון הקמתו של חב ֶ ר הלאומים עלה במסמך 14 " הנקודות" של הנשיא וילסון , ומאוחר יותר קרא חוזה ורסאי להקמתו . הגוף המרכזי של חב ֶ ר הלאומים היה העצ ֶ רת הכללית , ובה התכנסו לדיונים והצבעות כל המדינות החברות בו . גוף מרכזי אך מצומצם יותר היה מועצת חב ֶ ר הלאומים , ומדינות שונות נטלו בו חלק כחברֹות קבועות או כחברֹות זמניות ומתחלפות . המועצה דנה במחלוקות שהובאו לפניה , דיווחה לעצרת על פעולותיה ושימשה גוף מייעץ , אף כי נטול סמכויות לפעול באופן עצמאי . לכל מדינה בחבר הלאומים היה קול אחד בהצבעה . לקבלת חברֹות חדשות נדרשה החלטה ּפה ֶ אחד של כל המדינות . כבר בשנת פעילותו הראשונה ) 1920 ( הצטרפו לחבר הלאומים 41 מדינות וכ3- שנים מאוחר יותר עלה מספרן ל . 50- כל המדינות החברות בארגון נדרשו ליישב את הסכסוכים ביניהן בדרכי שלום : באמצעות ּ ב ֹ ררּות או על ידי דיון במועצת החבר , או על ידי הכרעה משפטית . בחבר הלאומים פעלו ועדות שעסקו בעניינים שעלו בעקבות מלחמת העולם הראשונה ותוצאותיה . לדוגמה : א . הוועדה לענייני פליטים - עסקה בבעיותיהם של פליטים שאיבדו את בתיהם במהלך המלחמה או לאחר קביעת הגבולות החדשים . ב . ועדת המנדטים - פיקחה על פעולות המדינות בשטחי המנדט ; המדינות שבידיהן הופקדו שטחי המנדט חויבו להציג לפני ועדת המנדטים דּוח שנתי על המתרחש בשטחי המנדט שבניהולן . ג . הוועדה לענייני מיעוטים לאומיים - הגנה על זכויות המיעוטים . יהודי מרכז אירופה ומזרחה , פנו לוועדה בגלל אי קיום הסעיפים של חוזי המיעוטים שחתמו עליהם מדינות שונות . חבר הלאומים הקים כמה גופים בין-לאומיים חשובים : א . בית הדין הבין-לאומי - שמקום מושבו היה בהאג ) הולנד ;) פעל כגוף מייעץ ושפט בסכסוכים בין מדינות . עם זאת , לא הייתה לבית הדין הבין-לאומי סמכות לאלץ את המדינות להופיע לדיון או לבצע את החלטותיו . ב . ארגון הבריאות הבין-לאומי - טיפל בהפצת מידע על מגפות ומחלות , וקבע תקנים לשימוש בתרופות , בחיסונים ובוויטמינים . ג . ארגון העבודה הבין-לאומי - טיפל בנושאים הנוגעים לענייני עבודה כגון תנאי עבודת לילה , עבודת נשים ועוד . מראשית פעילותו של חבר הלאומים התעוררו בעיות שפגמו בכוחו ובמעמדו . הסנט האמריקני לא אישר את חוזה ורסאי ולכן לא הצטרפה ארצות הברית לחבר הלאומים . על גרמניה נאסר להשתתף ּבחבר ַ עד שתוכיח כי ּפניה ָ לשלום . גם רוסיה , שבתקופה זו התחוללה בה מלחמת אזרחים , לא השתתפה בחבר הלאומים . כך נוצר הרושם כי חבר הלאומים אינו אלא גוף המייצג את המדינות האירופיות המנצחות - בריטניה , צרפת ואיטליה .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר