עמוד:21

לוחמים , אנדרטאות ובתי עלמין מטפחים את הלאומיות אחד המרכיבים המעצימים את התודעה הלאומית הוא מוות בקָרב למען המולדת . לטענת ההיסטוריון ג' מּוסה , החייל הֹוט ַ ִ ָרֹוט ) אוהב ונאמן למולדת , ) הלוחם בשורות צבא המולדת ונופל בקרב על מזבח הגנתה , נהפך למיתוס מרכזי בתודעה הלאומית . המוות והנפילה בקּוב מסמלים את המחיר הגבוה ביותר שהאזרחים נאלצים לשלם עבור שייכותם לאומה . אנדרטאות לאומיות לזכר לוחמים ּפט ַ ִ ריֹוטים שהקריבו את חייהם למען המולדת ולזכר קרבות גבורה , ובתי עלמין צבאיים - היו אף הם כלים להפצת הלאומיות . בעזרתם נוצר זיכרון קֹולקטיב ִ י המלכד את היחידים , יוצר מסורת חדשה , ומעניק פרשנות ומשמעות לאירועים . לדוגמה , לאחר מלחמת , 1871-1870 מלחמה שהתחוללה בין גרמניה לצרפת ובסיומה אוחדה גרמניה למדינה אחת , הוצבו בגרמניה מאות אנדרטאות בדמותו של וילהלם ה , 1- הקיסר הראשון ִ של גרמניה המאוחדת . עמודי זיכרון שנבנו בגרמניה נשאו את פסלו של א ֹ ריֹו פֹון רי ִ יסמריק , הקנצ ְ לר הראשון של גרמניה המאוחדת . מגמה זו התחזקה יותר ויותר לאחר מלחמת העולם הראשונה . בערים ראשיות באנגליה , בצרפת ובגרמניה הוצבו מצבות לחייל האלמוני , והמונים ביקרו בהן או השתתפו בטקסי זיכרון שנערכו בקרבתן בתאריכים קבועים . הטקסים והרעיונות שהוצגו בהם - קיבלו בהדרגה משמעות מקֹודשת . בטקסי הזיכרון הדגישו את גבורת הנופלים , והעניקו למותם אנדרטת הזיכרון הלאומית לכבוד ּביסמרק ִ , ברלין , צילום , 1901 האנדרטה הוקמה בחזית בניין הרייכסט ַ ג בברלין בין השנים . 1901-1897 מצנפת החירות והטריק ֹ ולֹור , ציור מים למעלה - מצנפת החירות ועליה סמל בצורה של פרח בצבעים אדום , כחול ולבן . החובשים את הכובע הצהירו על תמיכתם ברעיונות המהפכה . משני צדי המצנפת - הטריקולור , דגל שלושת הצבעים , דגלה של צרפת מאז המהפכה . המשמעות של צבעי הדגל : לבן - צבע המלוכה , אדום וכחול - צבעי עיריית פריז . ב21- באוקטובר , 1790 הוכרז הדגל כדגלה הלאומי של צרפת . תרגום הכתובות שבציור ) במרכז : ) רפובליקה אחת לא מחולקת ; חירות , שוויון ואחווה - או מוות .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר