|
|
עמוד:412
את המשפט הבא אומר גם הציבור כולו: ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר. כן תהיה לנו. אסתר, ח, טז והמבדיל ממשיך ואומר: כוס ישועות אשא ובשם יהוה אקרא. תהלים קטז, יג ברכת הגפן סברי מרנן ורבנן: ברוך אתה יהוה, אלהינו מלך העולם, בורא פרי הגפן. [אמן] ברכת הבשמים המבדיל מניח את הגביע, נוטל בידו את הכלי המכיל את הבשמים ומברך: ברוך אתה יהוה, אלהינו מלך העולם, בורא מיני בשמים. [אמן] המבדיל מריח מן הבשמים, ונוהגים להעביר את הכלי בין הנוכחים כדי שיריחו ממנו. ברכת מאורי האש נוהגים להביט בשעת אמירת הברכה הבאה על ציפורני הידיים שמשתקף בהן אור הנר: ברוך אתה יהוה, אלהינו מלך העולם, בורא מאורי האש. [אמן] ויקר: וכבוד. כן תהיה לנו: שלוש מילים אלה אינן מופיעות בפסוק ממגילת אסתר, והן נוספו כביטוי לתקוותם ותפילתם של המתפללים, שיזכו גם הם ל"אורה ושמחה" ושאר טובות שמבטיח הפסוק. כוס ישועות: כוס היין שמנסכים על המזבח יחד עם קרבן התודה, אות הודיה על הישועה שזכה לה האדם. סברי מרנן ורבנן: לשון הזמנה לנוכחים להקשיב לברכה, לענות אחריה "אמן" ולצאת כך ידי חובתם. ותרגום הדברים מארמית: סבורים, מוכנים ומסכימים, מורינו ורבותינו. ברכת הגפן: אם אין בנמצא יין ניתן לערוך את ההבדלה על משקה אחר [כגון בירה], ואז מברכים "שהכל נהיה בדברו". נוהגים למלא את הגביע עד לשפתו, כסימן לברכה ולשפע. ברכת הבשמים: הרחת ריח טוב [וברכה על כך] נותנת ביטוי סמלי לצער הפרידה מן השבת. הריח הטוב מעודד ומחזק את הנפש, ומסייע לה להתגבר על המעבר הקשה מקודש לחול. ברכת מאורי האש: השימוש באור הנר [והברכה על כך] נותן ביטוי סמלי לחזרה אל חיי החולין, שכן הדלקת
|
|