|
|
עמוד:408
לשבח לאדון הכל, עמידה לתת גדלה ליוצר בראשית, שלא עשנו כגויי הארצות, ולא שמנו כמשפחות האדמה, שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם, שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע, ואנחנו קידה כורעים ומשתחוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. שהוא נוטה שמים ויוסד ארץ, ומושב יקרו בשמים ממעל, ושכינת עזו בגבהי מרומים. הוא אלהינו, אין עוד. אמת מלכנו, אפס זולתו, ככתוב בתורתו: וידעת היום והשבת אל לבבך, דברים ד, לט כי יהוה הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, אין עוד. ועל כן נקוה לך, יהוה אלהינו, לראות מהרה בתפארת עזך, להעביר גלולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון, לתקן עולם במלכות שדי. וכל בני בשר יקראו בשמך, להפנות אליך כל רשעי ארץ. עלינו לשבח: על תפילת סיום זו ראה עמ' 269.
|
|