|
|
עמוד:403
ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו, תהלים צ, יז ומעשה ידינו כוננהו. ישב בסתר עליון, בצל שדי יתלונן: תהלים צא אמר ליהוה מחסי ומצודתי, אלהי אבטח בו: כי הוא יצילך מפח יקוש מדבר הוות: באברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה, צנה וסחרה אמתו: לא תירא מפחד לילה, מחץ יעוף יומם: מדבר באפל יהלך, מקטב ישוד צהרים: יפל מצדך אלף ורבבה מימינך, אליך לא יגש: רק בעיניך תביט, ושלמת רשעים תראה: כי אתה יהוה מחסי, עליון שמת מעונך: לא תאנה אליך רעה, ונגע לא יקרב באהלך: כי מלאכיו יצוה לך, לשמרך בכל דרכיך: על כפים ישאונך, פן תגף באבן רגלך: על שחל ופתן תדרך, תרמס כפיר ותנין: כי בי חשק ואפלטהו, אשגבהו כי ידע שמי: ∞ נעם: טוב ה' וברכתו. ומעשה ידינו וכו': עשה שעמלנו ["מעשה ידינו"] יתקיים עבורנו ["כוננה עלינו"] ונזכה לאכול מפריו. ויהי נעם: לאחר תפילת העמידה אומרים, מאז ימי הגאונים, את מזמור צא בתהילים [שראשיתו במילים "יושב בסתר עליון"], ומצרפים לפניו את הפסוק המסיים את המזמור שקדם לו ["ויהי נעם" וכו']. המזמור והפסוק הנלוה לו כוללים, בהקשר שיש להם בסידור התפילה, הן בקשה מצד המתפלל והן הבטחה מצד ה' להגנה מכל פגע בימות החול, משעה שקדושת השבת מסתלקת מן המתפללים. אם עתיד לחול חג במהלך השבוע הקרוב, משמיטים את אמירת "ויהי נעם" ו"יושב בסתר עליון", שכן די בקדושת החג כדי להגן על המתפללים. ישב בסתר וכו': על מזמור זה ולביאורו ראה עמ' 139.
|
|