|
|
עמוד:393
שלוש-עשרה ברכות אמצעיות [ד] ברכת הדעת [והבדלה] אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה. אתה חוננתנו למדע תורתך, ותלמדנו לעשות חקי רצונך. ותבדל יהוה אלהינו בין קדש לחל, בין אור לחשך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה. אבינו מלכנו, החל עלינו הימים הבאים לקראתנו לשלום חשוכים מכל חטא ומנקים מכל עון ומדבקים ביראתך. וחננו מאתך חכמה בינה ודעת. ברוך אתה יהוה, חונן הדעת. [ה] ברכת התשובה השיבנו אבינו לתורתך, וקרבנו מלכנו לעבודתך, והחזירנו בתשובה שלמה לפניך. ברוך אתה יהוה, הרוצה בתשובה. ∞ חונן: נותן במתנת חינם, מעניק. חוננתנו למדע תורתך: הענקת לנו את היכולת הרוחנית לדעת, להבין וללמוד, את תורתך. [בסידורים רבים נכתב "אתה חוננתנו מדע [היינו: ידיעת] תורתך", ונוסח זה ברור יותר מאשר "למדע תורתך".] חקי רצונך: החוקים שאתה רוצה בהם. החל עלינו: עשה שיתחילו עבורנו. חשוכים: נקיים [מחטא]. ברכת הדעת: מאז ימי האמוראים - ולאחר ויכוחים בשאלה היכן לשלב את ההבדלה בתפילה - מצרפים לעמידה של מוצאי שבת, בתוך הברכה הרביעית, את אמירת ההבדלה. הדרישה לומר אותה ב"ברכת הדעת" נומקה בקביעה, כי "אם אין דיעה - הבדלה מנין?" [תלמוד ירושלמי, ברכות ה, ב [ט ע"ב[], כלומר: רק מי שיש בו דעת וחכמה, ידע להבדיל ולהבחין בין דבר לדבר. בדרך כלל נאמרת ההבדלה פעם נוספת בבית הכנסת, לאחר התפילה ועל כוס יין [ראה להלן, עמ' 411, ושם היא מבוארת]. וכן היא נאמרת פעם נוספת בבית, במסגרת המשפחה.
|
|