|
|
עמוד:329
קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך, שבענו מטובך ושמח נפשנו בישועתך, וטהר לבנו לעבדך באמת. והנחילנו, יהוה אלהינו, באהבה וברצון שבתות קדשך, וינוחו בם כל ישראל מקדשי שמך. ברוך אתה יהוה, מקדש השבת. שלוש ברכות אחרונות [ה] ברכת העבודה רצה, יהוה אלהינו, בעמך ישראל ולתפלתם שעה, והשב את העבודה לדביר ביתך, ואשי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון, ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך. בראש חודש מוסיפים [ומי ששכח לעשות זאת, ונזכר קודם שסיים את תפילת העמידה — יתחיל את ברכת העבודה מחדשª מי ששכח ונזכר לאחר שסיים את העמידה כולה — יחזור ויאמר את כל תפילת העמידה מחדש]: אלהינו ואלהי אבותינו, יעלה ויבוא ויגיע, ויראה וירצה וישמע, ויפקד ויזכר זכרוננו ופקדוננו וזכרון אבותינו, וזכרון משיח בן דוד עבדך, וזכרון ירושלים עיר קדשך, וזכרון כל עמך בית ישראל לפניך, לפליטה לטובה, לחן ולחסד ולרחמים, לחיים ולשלום ביום ראש החדש הזה. של שבת, אך במקום מה שנאמר בערבית, "וינוחו בה" [בשבת], או בשחרית ומוסף, "וינוחו בו" [ביום השבת], נאמר כאן "וינוחו בם" [בימות השבת]. מקור השינוי בתפיסות של תורת הסוד, הרואה את הזכרת השבתות ואת צורת הריבוי "בם" כמכוונות לא רק אל ימי השבת אלא גם אל חלק מן הספירות שבעולם העליון.
|
|