|
|
עמוד:324
החזן צועד לכיוון ארון הקודש ונוהגים שהציבור נושק לספר התורה. ההליכה אל הארון מלווה באמירת מזמור: לדוד מזמור. ליהוה הארץ ומלואה, תבל וישבי בה: תהלים כד כי הוא על ימים יסדה, ועל נהרות יכוננה: מי יעלה בהר יהוה, ומי יקום במקום קדשו: נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשי, ולא נשבע למרמה: ישא ברכה מאת יהוה, וצדקה מאלהי ישעו: זה דור דרשו, מבקשי פניך יעקב סלה: שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם, ויבוא מלך הכבוד: מי זה מלך הכבוד, יהוה עזוז וגבור, יהוה גבור מלחמה: שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם, ויבא מלך הכבוד: מי הוא זה מלך הכבוד, יהוה צבאות הוא מלך הכבוד סלה: מי שפתח את הארון להוצאת הספר חוזר ופותח אותו, מקבל את הספר מידי החזן ומחזירו למקומו. את הארון הוא סוגר לאחר אמירת הקטע הבא. ובנחה יאמר: שובה יהוה רבבות אלפי ישראל. במדבר י, לו קומה יהוה למנוחתך, אתה וארון עזך. תהלים קלב, ח-י כהניך ילבשו צדק, וחסידיך ירננו. בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך. ∞ יכוננה: ביסס אותה באורח איתן. בר לבב: מי שלבו טהור. לא נשא לשוא נפשי: לא נשא את שם ה' לשוא, כלומר, "לא נשבע למרמה", כהמשך הפסוק. זה דור דרשו וכו': כל מי שיש בו את התכונות שנמנו עד כאן, ראוי להיכלל בדור המבקש לראות את פני ה', הם בני ישראל [הקרויים כאן בלשון קצרה "יעקב"]. עזוז: שכוחו אדיר. לדוד מזמור: מזמור זה נבחר ללוות את החזרת ספר התורה אל הארון [גם בשחרית של חול] משום שהוא עוסק בין השאר בפתיחת שערים ובהופעת ה' - שני נושאים התואמים את פתיחת ארון הקודש ואת מעמדה של התורה כדברי ה'.
|
|