עמוד:286

אמן. יהא שמה רבא מברך לעלם [אמן. יהי שמו הגדול מבורך, לעולם קהל וחזן ולעלמי עלמיא. ולעולמי עולמים]. יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם חזן ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. שמו של הקדוש ברוך הוא. אמן. [אמן]. קהל לעלא מן כל ברכתא [בשבת שובה: למעלה מכל הברכות [בשבת שובה: חזן לעלא לעלא מכל ברכתא] למעלה ולמעלה מכל הברכות] ושירתא תשבחתא ונחמתא והשירות, התשבחות והנחמות, דאמירן בעלמא, ואמרו אמן. הנאמרות בעולם, ואמרו אמן. אמן. [אמן]. קהל קהל וחזן ואני תפלתי לך, יהוה, עת רצון. תהלים סט, יד אלהים ברב חסדך, ענני באמת ישעך. הקריאה בתורה הוצאת ספר התורה אחד מן המתפללים פותח את ארון הקודש. עמידה ויהי בנסע הארן ויאמר משה: במדבר י, לה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך. ∞ עת רצון: השעה הראויה והמתאימה לקבלת התפילה. באמת ישעך: בישועה אמיתית וקיימת. ואני תפלתי וכו': אמירת פסוק זה בתפילת מנחה של שבת מוכרת כבר מספרות הגאונים, אך טעמה אינו ברור וניתנו לה הסברים שונים. אחד ההסברים המקובלים יותר רואה בביטוי "עת רצון" רמז לשעת המנחה, שבה מתקבלות התפילות ביתר שאת, כמסופר, למשל, על אליהו בהר הכרמל [מלכים-א יח, לו]. הקריאה בתורה: מנהג הקריאה בתורה במנחה של שבת ידוע כבר לתנאים ומיוחס על ידם לעזרא [תלמוד בבלי, בבא קמא פב ע"א]. במנחה קוראים את פסוקי הפתיחה של הפרשה שתיקרא בשבת הבאה [ופסוקים אלה ייקראו גם בשחרית של ימים שני וחמישי באותו שבוע] וכך נוצרת רציפות בלתי

ידיעות אחרונות

קרן אבי חי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר