עמוד:273

שיר הכבוד חזןאנעים אחד מן המתפללים פותח את ארון הקודש. זמירות ושירים אארג, כי אליך נפשי תערג. נפשי חמדה בצל ידך, לדעת כל רז סודך. קהל מדי דברי בכבודך, הומה לבי אל דודיך. חזן על כן אדבר בך נכבדות, ושמך אכבד בשירי ידידות. קהל אספרה כבודך ולא ראיתיך, אדמך אכנך ולא ידעתיך. חזן ביד נביאיך בסוד עבדיך, דמית הדר כבוד הודך. קהל גדלתך וגבורתך, כנו לתקף פעלתך. חזן דמו אותך ולא כפי ישך, וישווך לפי מעשיך. קהל המשילוך ברב חזיונות, הנך אחד בכל דמיונות. חזן ∞ אארג: בחרוזים ובמשקל נאים, כמעשה אריגה היפה לעין. חמדה בצל ידך: הלשון בעקבות האמור בשיר השירים [ב, ג: "בצלו חמדתי וישבתי"], ופירוש הדברים כאן: נפשו של המשורר התאוותה לחסות בצל כבוד ה' ולגלות כך את סודותיו. הומה: עורג. דודיך: אהבתך. נכבדות: דברי כבוד. שירי ידידות: שירי אהבה. אדמך אכנך: אני מתאר אותך בעזרת דימויים שונים ואף מכנה אותך בשם. ולא ידעתיך: אבל אינני מגיע לידיעה מלאה של מהותך. בסוד עבדיך: בחוג עבדיך [הם הנביאים והמשוררים שעל דבריהם יסתמך המשורר להלן]. דמית: נתת דמות וצורה. כנו לתקף פעלתך: תיארו את חוזק מעשיך. ולא כפי ישך: לא לפי מהותך האמיתית. וישווך לפי מעשיך: הם העמידו לנגד עיניהם את דמותך, על פי מעשיך והתגלותך במציאות. ברב חזיונות: במראות נבואיים שונים ומגוונים. הנך אחד בכל דמיונות: מאחורי דימוייך, תיאוריך, השונים מסתתרת תמיד מהות קבועה אחת. והולך הפייטן ומביא דוגמאות מקראיות רבות לתיאורים שונים של ה'. שיר הכבוד: פיוט המצוי בסידורים מאז המאה השש-עשרה, וחיבורו מיוחס לר' יהודה החסיד [נפטר באשכנז בראשית המאה הי"ג] או לאביו, ר' שמואל. הפיוט עוסק בסוגיה דתית-פילוסופית- חווייתית מורכבת, ונושאו העיקרי הוא הלשונות השונות שבהן מתואר ה' בתנ"ך. הפיוט בנוי על ההכרה שאין ביכולת האדם להבין את המציאות האלהית או לתת לה ביטוי בלשונו; האדם יכול רק לבטא את הדרך שבה הוא קולט את ההתגלויות השונות של כבוד ה' בעולם [ומכאן השם "שיר הכבוד"]. המקרא נותן לה' צורה, דמות וגוף, כיוון שבני האדם אינם יכולים לתפוס אותו בדרך אחרת, אך באמת מהותו נשגבת הרבה יותר מכל התגלויותיו המגוונות. זאת ועוד: מאחורי כל

ידיעות אחרונות

קרן אבי חי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר