עמוד:259

וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימם, במדבר כח, ט-י ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו. עלת שבת בשבתו, על עלת התמיד ונסכה. זה קרבן שבת וקרבן היום כאמור: ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליהוה, במדבר כח, יא פרים בני בקר שנים ואיל אחד, כבשים בני שנה שבעה תמימם. ומנחתם ונסכיהם כמדבר, שלשה עשרנים לפר, ושני עשרנים לאיל, ועשרון לכבש, ויין כנסכו, ושעיר לכפר, ושני תמידים כהלכתם. ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי ענג, עם מקדשי שביעי, כלם ישבעו ויתענגו מטובך, ובשביעי רצית בו וקדשתו, חמדת ימים אותו קראת, זכר למעשה בראשית. אלהינו ואלהי אבותינו, רצה נא במנוחתנו, וחדש עלינו ביום השבת הזה את החדש הזה לטובה ולברכה, לששון ולשמחה, לישועה ולנחמה, לפרנסה ולכלכלה, לחיים טובים ולשלום, למחילת חטא ולסליחת עון [בשנה מעוברת מוסיף החזן: ולכפרת פשע]. ויהי החדש הזה סוף וקץ לכל צרותינו, תחלה וראש לפדיון נפשנו, כי בעמך ישראל בחרת מכל האמות, ושבת קדשך להם הודעת וחקי ראשי חדשים להם קבעת. ברוך אתה יהוה, מקדש השבת וישראל וראשי חדשים.

ידיעות אחרונות

קרן אבי חי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר