|
|
עמוד:247
ברכת קדושת היום בשבת ראש חודש בשבת ראש חודש נאמרת ברכת קדושת היום בנוסח זה: אתה יצרת עולמך מקדם, כלית מלאכתך ביום השביעי, בחרת בנו מכל עם, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות, וקדשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת. ותתן לנו, יהוה אלהינו, באהבה שבתות למנוחה וראשי חדשים לכפרה. ולפי שחטאנו לפניך אנחנו ואבותינו חרבה עירנו, ושמם בית מקדשנו, וגלה יקרנו, ונטל כבוד מבית חיינו, ואין אנחנו יכולים לעשות חובותינו בבית בחירתך, בבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו, מפני היד שנשתלחה במקדשך. יהי רצון מלפניך, יהוה אלהינו ואלהי אבותינו, שתעלנו בשמחה לארצנו ותטענו בגבולנו, ∞ מקדם: מתחילת ראשיתו, שכן הבריאה היתה בחינת יש מאין. הלשונות: העמים. לכפרה: קרבן ראש חודש נועד לכפר על חטאים שונים [תלמוד בבלי, שבועות ב ע"א-ע"ב]. גלה יקרנו: ה', שהוא כבודנו, התרחק מאתנו. נטל: נלקח בכוח. מבית חיינו: ממקום חיותנו, ממקור חיינו, הוא ארץ ישראל [ויש מפרשים: בית המקדש]. ברכת קדושת היום בשבת ראש חודש: בשבת שחל בה ראש חודש משתנה ברכת קדושת היום. מעתה זו ברכה רחבה יותר העוסקת בבחירת ישראל, בחשיבות השבת ובנושא ראש החודש. הברכה מוכרת כבר מספרות הגאונים ומצוטטים בה פסוקי המקרא העוסקים בקרבנות שהובאו בשבת ובראשי חודשים. כן יש בה בקשה להשבת עבודת הקרבנות על מכונה, ובקשות מפורשות לקראת החודש הקרב. שלושת הנושאים העיקריים של הברכה משתלבים יחדיו בחתימתה: "ברוך אתה ה', מקדש השבת וישראל וראשי חודשים". סדר הפריטים שבחתימה הוא על פי רמת הקדושה שלהם: השבת שנתקדשה כבר בבריאת העולם וקדושתה איננה מוגבלת או מותנית; עם ישראל שנתקדש במהלך תולדותיו; ראש החודש הנקבע ומתקדש בידי בית הדין האנושי בכל חודש וחודש.
|
|