|
|
עמוד:222
כאשר עולה לתורה נער החוגג את חגיגת בר המצוה שלו, אזי אחרי שהוא מסיים את הברכה שלאחר הקריאה בתורה, מברך אביו: ברוך שפטרני מענשו שלזה. הגבאי מזמין את העולה הבא, ומברך את העולה שסיים לקרוא בתורה: מי שברך אבותינו, אברהם יצחק ויעקב, הוא יברך את [פלוני בן פלוני], בעבור שעלה לכבוד המקום ולכבוד התורה ולכבוד השבת. בשכר זה הקדוש ברוך הוא ישמרהו ויצילהו מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה, וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיו עם כל ישראל אחיו, ונאמר אמן. ברכות ”מי שברך“ נוספות ברכה לאורחיםØקרובי משפחהØחוגגי שמחות שונים: מי שברך אבותינו, אברהם יצחק ויעקב, הוא יברך את [וכאן נוקבים בשמות המתברכים], בעבור שהעולה מברך אותו [אותהØאותם] [ויש מוסיפים: ונודר [כך וכך] לבית הכנסת] ובשכר זה הקדוש ברוך הוא ישמרהו ויצילהו [ישמרה ויצילה Ø ∞ צוקה: מצוקה, מכאוב. ברוך שפטרני: עד גיל מצוות אחראי האב להתנהגותו של בנו, והוא עלול להיענש על התנהגות לא ראויה של הבן. כאשר נעשה הילד בר מצוה, הוא עצמו אחראי להתנהגותו ולמעשיו שלו, והאב מברך על שזכה להגיע לרגע זה. מקור המנהג הזה כבר בתקופת חז"ל [בראשית רבה סג, י]. היו בעלי הלכה שסברו כי הילד הוא שצריך לברך ["ברוך שפטרני מעונשו של אבא"], משום שעד כה עשוי היה הבן להיענש על עוונותיו של אביו, ומכאן ואילך הוא עומד ברשות עצמו. מי שברך: ברכה זו לעולים לתורה מוכרת מאשכנז של ימי הביניים. ברכות "מי שברך" נוספות: יש מקומות שבהם מוסיפים — על פי בקשת העולה או על פי מנהג המקום — ברכות נוספות: לבני משפחתו של העולה, למי שחוגג באותה שבת אירוע משפחתי [בר מצוה, בת מצוה או חתן בשבת שלפני חתונתו או לאחריה], לאורחים שבבית הכנסת, לראשי המדינה ולחיילי צבא ההגנה לישראל, לאשה היולדת ולחולים. וישנם מקומות שבהם נודר העולה, המבקש לברך אנשים נוספים, לתת לבית הכנסת לאחר יום השבת סכום כסף נקוב [או "מתנה" בלתי מוגדרת]. ברכות "מי
|
|