|
|
עמוד:196
החזן קורא מילה אחר מילה והכהנים חוזרים אחריו. הקהל עונה אמן בסוף כל פסוק. יברכך יהוה וישמרך. [אמן] במדבר ו, כד-כו יאר יהוה פניו אליך ויחנ] .jאמן] ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום. [אמן] לאחר הברכה אומרים הכהנים בלחש: רבונו של עולם, עשינו מה שגזרת עלינו, אף אתה עשה עמנו כמו שהבטחתנו: השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת דברים כו, טו האדמה אשר נתתה לנו, כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש. לאחר הברכה אומר הקהל בלחש: אדיר במרום שוכן בגבורה, אתה שלום ושמך שלום. יהי רצון שתשים עלינו ועל כל עמך בית ישראל חיים וברכה למשמרת שלום. אם אין כהנים העולים לדוכן אומר החזן: אלהינו ואלהי אבותינו, ברכנו בברכה המשלשת, בתורה הכתובה על ידי משה עבדך, האמורה מפי אהרן ובניו, כהנים עם קדושיך, ויחנך: יתן לך חן [בעיני אלהים ואנשים]. ישא ה' פניו: יתייחס אליך בחיבה וברחמים. ∞ שגזרת עלינו: שציווית עלינו [לברך את ישראל [במדבר ו, כג[]. ושמך שלום: בין שמותיו של ה' מונים חז"ל [תלמוד בבלי, שבת י ע"ב] גם את השם "שלום". למשמרת שלום: שלום השמור וקיים לעד. ∞ המשלשת: שיש בה שלושה משפטים. הכהנים נוטלים את ידיהם בסיוע הלויים [בזמן שהחזן אומר את הברכה הרביעית והחמישית של העמידה], חולצים את נעליהם [כשם שכהני המקדש עבדו יחפים], מכסים את ראשיהם בטלית, מברכים על המצוה שהם עומדים לקיים [ומקור הברכה בתלמוד הבבלי, סוטה לט ע"א], פושטים את ידיהם מול כתפיהם ופורשים את אצבעותיהם בדרך מיוחדת. נהוג לא להביט אל הכהנים בשעה שהם מברכים [תלמוד בבלי, חגיגה טז ע"א]. רבונו של עולם וכו': במקביל לתחינת המתפללים לקבלת הברכה, מבקשים בקשה דומה גם הכהנים, ויסוד הדברים בתקופת האמוראים [תלמוד בבלי, סוטה לט ע"א-ע"ב].
|
|