עמוד:177

אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים, אני יהוה אלהיכם: [אמת]. המתפלל מצרף אל סוף קריאת שמע את המילה ”אמת“ שבתחילת הברכה הבאה, ממתין עד שהחזן מכריז בקול רם ”ה’ אלהיכם אמת“, וממשיך באמירת הברכה הבאה, החל ב“ויציב“. ברכת ”אמת ויציב“ הברכה שאחרי קריאת שמע אמת ויציב, ונכון וקים, וישר ונאמן, ואהוב וחביב, ונחמד ונעים, ונורא ואדיר, ומתקן ומקבל, וטוב ויפה הדבר הזה עלינו לעולם ועד. ∞ הדבר הזה: כל הדברים האמורים לעיל בקריאת שמע. ה' אלהיכם אמת: קישור סופה של קריאת שמע אל הברכה שלאחריה הוא קדום ונזכר כבר בתלמוד הבבלי [ברכות יד ע"א], ועיקרו הרצון שלא לחצוץ בין הקריאה לברכות שלאחריה, ויסודו הלשוני בדברי ירמיהו: "וה' אלהים אמת" [י, י]. בימי הביניים ספרו מקובלים את המילים שבקריאת שמע ומצאו שיש בה 245 מילים. כיוון שהמספר 248 [רמ"ח] הוא מספר בעל משמעות [מניין מצוות עשה או אברי הגוף] ביקשו להוסיף עוד שלוש מילים לקריאת שמע, כדי להעמיד כל מילה בקריאה חשובה זו מול כל מצוה או אבר. לשם כך חוזר החזן על שלוש מילים בסוף הקריאה וכך מושלם מניינן. אמת ויציב: בברכה שאחרי קריאת שמע שני חלקים: בראשון [עד "חק ולא יעבר"] מאשר המתפלל את אמיתות כל מה שקרא בקריאת שמע [ומכאן שם הברכה, "אמת ויציב", הנזכר כבר במשנה ברכות ב, ב]. בחלק השני הוא מודה לה' על גאולת מצרים, כהמשך להזכרת יציאת מצרים בפרשה השלישית של קריאת שמע [ומכאן גם שמה האחר של ברכה זו: "ברכת הגאולה" [תלמוד בבלי, ברכות ד ע"ב[]. שני החלקים מהודקים זה לזה על ידי המילה "אמת" הפותחת הרבה ממשפטיה של ברכה זו, בשני חלקיה. העיסוק בגאולת מצרים, גאולת העבר, משך אחריו בימי הגאונים ולאחריהם גם בקשות לגאולה עתידית [ובעיקר בפיוט הקצר שראשיתו ב"צור ישראל", אשר התוסף לתפילה רק בימי הביניים], ובכך חרגה הברכה מן הנושא הראשוני שלה. מבחינה זו ניתן להקביל ברכה זו אל ברכת "יוצר אור", שגם בה [ראה עמ' 172] נוספה בקשה משיחית לפני החתימה.

ידיעות אחרונות

קרן אבי חי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר