|
|
עמוד:173
ברכת ”אהבה“ הברכה השנייה לפני קריאת שמע לקראת סיום הברכה נוהגים לאסוף את ארבע הציציות שבטלית ולאחוז בהן ביד שמאל. אהבת עולם אהבתנו, יהוה אלהינו, חמלה גדולה ויתרה חמלת עלינו, אבינו מלכנו, בעבור שמך הגדול ובעבור אבותינו שבטחו בך, ותלמדם חקי חיים לעשות רצונך בלבב שלם, כן תחננו ותלמדנו. אבינו, אב הרחמן, המרחם, רחם נא עלינו ותן בלבנו בינה להבין ולהשכיל, לשמע, ללמד וללמד, לשמר ולעשות ולקים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה. ∞ תחננו: תרחם עלינו. דברי תלמוד תורתך: הדברים הנובעים מלימוד התורה. ברכת "אהבה": בניגוד לברכת "יוצר אור" שהיא אוניברסאלית באופיה ומדברת על ה' בעיקר בגוף שלישי, הברכה שלפני קריאת שמע עוסקת במוטיבים לאומיים מובהקים והיא פונה אל ה' בגוף שני. נושאיה של הברכה הם אהבת ה' את האדם, זכות אבות, מתן תורה ולימודה [ובמקורות היא קרויה גם "ברכת התורה"], שמירת המצוות, ארץ ישראל, בחירת עם ישראל, קיבוץ גלויות והגאולה. נושאים אלה חוזרים גם בפרשיות קריאת שמע, ואפשר להצביע גם על קשרים לשוניים אמיצים ביניהן ובין הברכה. מכאן שברכה זו נוסדה מעיקרה כדי לשמש מבוא לקריאת שמע, והיא שנאמרה - מן הסתם בניסוח שונה - כבר בבית המקדש [ראה לעיל, עמ' 167]. בתלמוד הבבלי [ברכות יא ע"ב] נחלקו האמוראים אם לפתוח את הברכה ב"אהבה רבה" או ב"אהבת עולם", ובמנהגים השונים של עדות ישראל נמצא את שני מטבעות הלשון. בין כך ובין כך, פתיחת הברכה וחתימתה, המדגישות את אהבת ה' את האדם, משלימות יפה את ראשית קריאת שמע, המדברת באהבת האדם את ה'. ארבע הציציות: המנהג לאחוז בארבע הציציות [החל ב"והבא עלינו ברכה ושלום" ועד לאמצע הברכה שלאחר קריאת שמע], וכן לנשקן, להעבירן על העיניים או להביט בהן במהלך קריאת שמע, מקורו בתורת הקבלה ובסודותיה.
|
|