|
|
עמוד:133
מזמור שיר חנכת הבית לדוד: תהלים ל ארוממך יהוה כי דליתני, ולא שמחת איבי לי: יהוה אלהי, שועתי אליך ותרפאני: יהוה העלית מן שאול נפשי, חייתני מירדי בור: זמרו ליהוה חסידיו, והודו לזכר קדשו: כי רגע באפו חיים ברצונו, בערב ילין בכי ולבקר רנה: ואני אמרתי בשלוי, בל אמוט לעולם: יהוה ברצונך העמדתה להררי עז, הסתרת פניך הייתי נבהל: אליך יהוה אקרא, ואל אדני אתחנן: מה בצע בדמי ברדתי אל שחת, היודך עפר היגיד אמתך: שמע יהוה וחנני, יהוה היה עזר לי: חזן הפכת מספדי למחול לי, פתחת שקי ותאזרני שמחה: למען יזמרך כבוד ולא ידם, יהוה אלהי לעולם אוד:j עמידה יהוה מלך, יהוה מלך, יהוה ימלך לעלם ועד. תהלים י, טז; צג, א; שמות טו, יח ∞ דליתני: העלית אותי ממעמקי צרותי. לא שמחת איבי לי: לא נתת לאויבי לשמוח בכשלוני. שועתי: התפללתי. מירדי בור: כשמנעת את רדתי אל השאול. לזכר קדשו: לשמו הקדוש. רגע באפו: רק זמן מועט הוא עומד בכעסו. חיים ברצונו: אך בני האדם הם לו לרצון במשך תקופה ארוכה, כשנות חיים. בערב ילין בכי ולבקר רנה: גם אם יהיה האדם שרוי בערב בצער, הרי שכבר בבוקר תבוא אליו השמחה. בשלוי: בעת שהייתי שרוי בשלווה. בל אמוט: לא אמעד ואפול. העמדתה להררי עז: נתת לי חוזק והגנה. מה בצע בדמי: מה תועלת יש במותי? היודך עפר היגיד אמתך: כלום יכול המת, השב ונהיה לעפר, להודות לך ולספר את חסדך? מספדי: אבלי, בכיי. למחול לי: לריקוד מתוך שמחה. פתחת שקי ותאזרני שמחה: התרת את השק שחגרתי כביטוי לאבל ובמקומו חגרת למותניי שמחה. יזמרך כבוד ולא ידם: השירה המהללת את ה' לא תיפסק. מזמור שיר חנכת הבית לדוד: מזמור זה נוסף ליחידת המזמורים בהשפעת המקובלים רק במאה הי"ח. אפשר שמתחילה הוא נועד להאמר רק בימי החנוכה, אך עם הזמן החלו לאומרו בכל יום ויום. ה' מלך וכו': הכרזה חגיגית זו על נצחיות מלכותו של ה' מצויה כבר בספרות הגאונים, ושם אף מודגש
|
|