|
|
עמוד:125
בכלי שרת בצפון, ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע, ונאכלין לפנים מן הקלעים, לזכרי כהנה, בכל מאכל, ליום ולילה עד חצות. התודה ואיל נזיר קדשים קלים, שחיטתן בכל מקום בעזרה, ודמן שם, משנה ו טעון שתי מתנות שהן ארבע, ונאכלין בכל העיר, לכל אדם, בכל מאכל, ליום ולילה עד חצות. המורם מהם כיוצא בהם, אלא שהמורם נאכל לכהנים לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם. שלמים קדשים קלים, שחיטתן בכל מקום בעזרה, ודמן טעון שתי שם, משנה ז מתנות שהן ארבע, ונאכלין בכל העיר, לכל אדם, בכל מאכל, לשני ימים ולילה אחד. המורם מהם כיוצא בהם, אלא שהמורם נאכל לכהנים לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם. הבכור והמעשר והפסח קדשים קלים, שחיטתן בכל מקום בעזרה, שם, משנה ח ודמן טעון מתנה אחת, ובלבד שיתן כנגד היסוד. שנה באכילתן: הבכור נאכל לכהנים, והמעשר לכל אדם, ונאכלין בכל העיר, בכל מאכל, לשני ימים ולילה אחד. הפסח אינו נאכל אלא בלילה, ואינו נאכל אלא עד חצות, ואינו נאכל אלא למנוייו, ואינו נאכל אלא צלי. ∞ [ו] התודה: קרבן שמקריב אדם כדי להודות על חסד שגמל לו ה'. איל נזיר: איל שמקריב הנזיר עם תום ימי נזרו. קדשים קלים: כינוי לקרבנות שאינם "קדשי קדשים" [משנה א] והם נשחטים בכל מקום בחצר המקדש [היא העזרה] ונאכלים בידי כל אדם ולא רק הכהנים. בכל העיר: ירושלים. המורם מהם כיוצא בהם: דינם של החלקים המופרשים מן הקרבנות וניתנים לכהן כדין הקרבנות. ∞ [ז] שלמים: קרבן שאדם זובח כתשלום על נדר או כנדבה ואוכל מבשרו. לשני ימים ולילה אחד: ביום הזביחה וביום שלאחריו ובלילה שביניהם. ∞ [ח] הבכור: בכור זכר של בהמה טהורה שמצוה להקריבו ולתת את בשרו לכהן. המעשר: בהמה אחת מתוך כל עשר בהמות שנולדו באותה שנה, שמצוה להקריבה כקרבן. בשרה נאכל בידי בעליה. הפסח: קרבן הפסח המוקרב בי"ד בניסן. ובלבד שיתן כנגד היסוד: זריקת דמם צריכה להיות על צידי המזבח, שמתחת להם בלט חלקו התחתון של המזבח [הקרוי "יסוד"]. שנה באכילתן: יש שוני בדין אכילתם של קרבנות אלה. אלא בלילה: בלילה שלאחר הקרבתו. למנוייו: קבוצת האנשים המביאה במשותף את קרבן הפסח. צלי: צלוי באש.
|
|