עמוד:102

תפילת שחרית: אחת משלוש התפילות הקבועות הנאמרות בכל יום [בצד מנחה וערבית], והיא הארוכה והמורכבת שבהן. בימות החול ניתן לומר את תפילת העמידה - שהיא עיקרה של תפילת שחרית - משעה שהשמש מתחילה בזריחתה [ובשעת הדחק אף קודם לכן], אך ביום השבת נהוג לאחר את תפילת שחרית בשל מנוחת היום. סוף זמן התפילה הוא סמוך לשליש היום. תפילת שחרית נוסדה בתקופת הבית השני במקביל לקרבן התמיד, שהוקרב במקדש בכל בוקר [במדבר כח, ד]. האגדה ראתה את אברהם אבינו כמי שהתקין תפילה זו [תלמוד בבלי, ברכות כו ע"ב]. גרעינה של תפילת שחרית מורכב [בכל יום] משתי יחידות: קריאת שמע וברכותיה ותפילת העמידה, אך נוספו עליהן, לפניהן ולאחריהן, קטעים נוספים, שהם לעיתים ארוכים מאוד. במסגרת תפילת שחרית של שבת גם קוראים בתורה ומפטירים בספרי הנביאים. תפילת שחרית של שבת ניתנת לפי זה לחלוקה כללית לחמש יחידות אלה: [א] ברכות שעניינן תחילת היום וקטעי לימוד מן המקרא ומספרות חז"ל, שרבים מהם עוסקים בנושא הקרבנות; [ב] מזמורי תהלים וקטעי מקרא חגיגיים אחרים; [ג] קריאת שמע וברכותיה; [ד] תפילת העמידה [בלחש וחזרת החזן[; [ה] קריאת התורה וההפטרה. כל אחת מחמש היחידות ניתנת לחלוקת מישנה, כמפורט להלן בביאור. בין יחידה ליחידה [להוציא בין קריאת שמע לעמידה] נאמר קדיש, המשמש כחוליית מעבר ביניהן. בתפילת שחרית פותחים המתפללים את יומם והיא משמשת להם הן כמעבר מן הלילה אל היום, והן - ביום חול - כשעה שהם מקדישים להכנה רוחנית, בתפילה ובלימוד, לקראת יום המעשה. ביום השבת התפילה חגיגית יותר מזו של ימות החול, ואף ארוכה ממנה, ותורמת באווירתה ובתכניה לעיצוב אופיו המקודש של יום השבת.

ידיעות אחרונות

קרן אבי חי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר