עמוד:89

חזןברכו את יהוה המברך. קהל [קידה]ברוך יהוה המברך לעולם ועד. חזןברוך יהוה המברך לעולם ועד. בדרך כלל נמשכת התפילה בעמוד 7π. בתקופה שבין מוצאי החג הראשון של פסח לבין ערב חג השבועות סופרים את ספירת העומר. ברכו וכו': ההכרזה "ברכו" והמענה "ברוך ה' המברך לעולם ועד" מסמנים את תחילת התפילה בציבור [ראה עמ' 69] ונודעה להם חשיבות מרובה גם בתורת הסוד הקדומה. בסיום התפילה חוזרים על ההכרזה והמענה, עבור אותם מתפללים שאיחרו להגיע אל בית הכנסת ולא שמעו את הדברים. ויש הנוהגים לכבד באמירת "ברכו" אחד מן האומרים קדיש. ספירת העומר: בימים שעמד בית המקדש על תילו היו מביאים אליו ביום שלאחר החג הראשון של פסח כמות מסוימת ["עומר", מידת נפח של כארבעה ליטרים] מן הקציר הראשון של התבואה החדשה כקרבן. את התבואה היה הכהן מניף לפני ה', והיא קרויה "עומר התנופה". התורה [ויקרא כג, טו–כא] מצווה לספור "שבע שבתות תמימות", כלומר שבעה שבועות מלאים, מיום הנפת העומר, וביום החמישים לחוג חג ולהקריב בו קרבנות. חג זה ידוע גם בשם "חג השבועות", וחז"ל זיהו אותו עם היום שבו קיבלו ישראל את התורה בהר סיני. לאחר חורבן בית המקדש, כזכר לעבודת המקדש, תיקנו חז"ל [תלמוד בבלי, מנחות סו ע"ב] להמשיך ולספור את ארבעים ותשעת הימים שבין פסח לשבועות. בספרות הגאונים כבר מצויה הברכה על ספירת העומר וכן הספירה עצמה, אך הטכס כולו הלך והתרחב עם הזמן וצורתו הנוכחית הושלמה בידי חכמי הקבלה ולאור תורותיה. ספירת העומר נעשית בערב [שהוא תחילת היום לפי הלוח העברי], אבל מי ששכח יכול לספור [בלא ברכה] במשך היום כולו, ולהמשיך ולספור [בברכה] בשאר הערבים. לעומת זאת, מי ששכח לספור יום שלם — ימשיך לספור את שאר ימי הספירה בלא ברכה. "ספירת העומר" — כלומר: ספירת הימים שמאז הבאת העומר — היא חוליה המקשרת בין חג לחג ומעוררת את המודעות וההכנה הנפשית לקראת חג השבועות, חג מתן תורה.

ידיעות אחרונות

קרן אבי חי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר