עמוד:65

דמעלי שבתא, דהא אתאחדת כרסיא יקירא קדישא ברזא דאחד, ואתתקנת למשרי עלה מלכא קדישא עלאה. כד עיל שבתא איהי אתיחדת ואתפרשת מסטרא אחרא, וכל דינין מתעברין מנה, ואיהי אשתארת ביחודא דנהירו קדישא ואתעטרת בכמה עטרין לגבי מלכא קדישא. וכל שלטני \גזין ומארי דדינא כלהו ערקין ואתעברו מנה, ולית שלטנא אחרא בכלהו עלמין. ואנפהא נהירין בנהירו עלאה ואתעטרת לתתא בעמא קדישא, חזן וכלהון מתעטרין בנשמתין חדתין כדין שירותא דצלותא לברכא לה בחדוה בנהירו דאנפין. תרגום: כשם שהן [הספירות] מתייחדות למעלה ב"אחד", כך גם היא [ספירת מלכות שהיא השכינה ומיוצגת בשבת] מתייחדת למטה בסוד "אחד", להיות עמהן למעלה אחד כנגד אחד. הקדוש ברוך הוא, שהוא אחד למעלה, אינו יושב על כסא כבודו עד שהיא נעשית בסוד "אחד" כדוגמתו, להיות אחד באחד. והנה כבר פירשנו הסוד של "ה' אחד ושמו אחד". סוד השבת: היא שבת הנאחדת בסוד "אחד", שישרה עליה סוד "אחד", [ב]תפילה של כניסת השבת, שהרי כסא הכבוד הקדוש נאחד בסוד "אחד" ונתקן שישרה עליו המלך הקדוש העליון. כשנכנסת השבת היא מתייחדת ונפרשת מסטרא אחרא, וכל הדינים מועברים ממנה, והיא נשארת ביחוד ההארה הקדושה ומתעטרת בכמה עטרות אצל המלך הקדוש, וכל ממשלות הרוגז ובעלי הדין כולם בורחים ומועברים ממנה, ואין שלטון אחר בכל העולמות. ופניה מאירים בהארה עליונה והיא מתעטרת למטה בעם הקדוש, וכולם מתעטרים בנשמות חדשות. וזו תחילת התפילה לברך אותה בחדוה במאור פנים. "שמע ישראל" בכלל זה], נותנת לשכינה, המסומלת גם בכסא הכבוד, כוח להתאחד עם כל כוחותיה וכן לקבל שפע מספירת תפארת, המסמלת את המלך הקדוש העליון, הקב"ה. כל כוחות הרע ["סטרא אחרא"] הנאחזים בשכינה בימות השבוע נעלמים בזכות תפילת שבת, דבר המאפשר לה לקבל את האור השופע עליה מן העליונים. אור זה מגיע גם אל כל המתפללים והם מתעטרים בזכותו בתוספת ה"נשמה היתרה" [השורה על כל אדם מישראל ביום השבת], בחדוה ובמאור פנים.-- מייד לאחר קטע זה מופיע בספר הזוהר המשפט "ברכו את ה' המבורך", והוא ראשיתה של תפילת ערבית.

ידיעות אחרונות

קרן אבי חי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר