|
|
עמוד:57
חזן קול יהוה יחולל אילות ויחשף יערות, ובהיכלו כלו אמר כבוד: יהוה למבול ישב, וישב יהוה מלך לעולם: יהוה עז לעמו יתן, יהוה יברך את עמו בשלום: ואומרים בלחש: אנא, בכח גדלת ימינך תתיר צרורה. קבל רנת עמך, שגבנו, טהרנו, נורא. נא גבור, דורשי יחודך כבבת שמרם. ברכם, טהרם, רחמי צדקתך תמיד גמלם. חסין קדוש, ברב טובך נהל עדתך. יחיד גאה, לעמך פנה, זוכרי קדשתך. שועתנו קבל ושמע צעקתנו, יודע תעלומות. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. ישיבה יחולל: יבהיל, ירעיד ויריץ. ויחשף: יגלה את הקרקע [על ידי התמוטטות העצים]. כלו: כל הנמצא בהיכלו. ה' למבול ישב וכו': ה' ישב לשפוט את העולם בתקופת המבול, ומאותם ימים ואילך מתגלה מלכותו בעולם. ∞ תתיר צרורה: תפתח את כבליה של האומה הסובלת מאויביה וצריה. שגבנו::::: חזקנו, גדלנו ורוממנו. נורא::::: כינוי לקב"ה, שמשמעו: מטיל יראה. דורשי יחודך: עם ישראל המכריזים שאתה אחד. כבבת שמרם::::: שמור אותם כבבת העין. גמלם: הענק להם. חסין: חזק. גאה: עליון, רם ונישא. זוכרי קדשתך::::: המזכירים בתפילתם את קדושתך. שועתנו::::: צעקתנו, תפילתנו. אנא בכח: תפילה שמוצאה בחוגי המיסטיקאים של ימי הביניים והיא מיוחסת במסורתם לתנא ר' נחוניא בן הקנה. התפילה מורכבת משבעה טורים שבכל אחד מהם שש מילים. ראשי המילים [אב"ג ית"צ קר"ע שט"ן וכו'] יוצרים, לפי המסורת הקבלית, את ה"שם בן מ"ב אותיות" המוזכר בתלמוד הבבלי כאחד משמותיו של האל [קידושין עא ע"א]. לכן אומרים בסופה של התפילה את המשפט "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", שאיננו חלק מתפילה זו, כפי שעושים אחרי הזכרת שם ה' גם במקומות אחרים [כגון עמ' 70]. נראה ששילוב "אנא בכח", העוסק בשמו של ה', אחרי "מזמור לדוד" נובע מן המספר הרב של הופעות שם ה' במזמור [שמונה-עשרה פעם!].
|
|