|
|
עמוד:34
חזרת החזן על תפילת העמידה כי שם יהוה אקרא, הבו גדל לאלהינו: דברים לב, ג אדני, שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך: תהלים נא, יז שלוש ברכות ראשונות [א] ברכת אבות קידה ברוך אתה יהוה, אלהינו ואלהי אבותינו, אלהי אברהם, אלהי יצחק, ואלהי יעקב, האל הגדול הגבור והנורא, אל עליון, גומל חסדים טובים, קונה הכל, וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה. בעשרת ימי תשובה אומר הקהל ואחר כך החזן: זכרנו לחיים, מלך חפץ בחיים, וכתבנו בספר החיים למענך אלהים חיים. מלך עוזר ומושיע ומגן. קידה ברוך אתה יהוה, מגן אברהם. חזרת החזן: החזרה על תפילת העמידה בידי החזן, הוא שליח הציבור [=ש"ץ], נוסדה בתקופת המשנה [ראש השנה ד, ט], למען אלה שלא ידעו לומר את התפילה על פה, שכן סידורים כתובים טרם היו בנמצא. מנהג זה נשתרש, ולא נתבטל גם כשהפכו הסידורים הכתובים להיות נפוצים מאוד. [הרמב"ם, במצרים של המאה השתים-עשרה, ניסה לבטל את חזרת החזן, אך נסיונו לא עלה יפה ודעתו לא נתקבלה בסופו של דבר.] בחזרת החזן על העמידה חלים כמה שינויים ביחס לתפילת היחיד, ונעיר עליהם במקומם. הציבור משתתף בחזרת החזן בשתי דרכים: הוא עונה "ברוך הוא וברוך שמו" לאחר כל פעם שהחזן אומר "ברוך אתה ה'" [בראש הברכה הראשונה ובחתימת כל הברכות], וכן עונה הציבור "אמן" בסוף כל ברכה וברכה. לביאור תפילת העמידה ראה לעיל, עמ' 15 ואילך.
|
|