עמוד:30

נקמתם, מסרת גבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים, וטמאים ביד טהורים, ורשעים ביד צדיקים, וזדים ביד עוסקי תורתך, ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך, ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופרקן כהיום הזה. ואחר כך באו בניך לדביר ביתך, ופנו את היכלך, וטהרו את מקדשך, והדליקו נרות בחצרות קדשך, וקבעו שמונת ימי חנכה אלו, להודות ולהלל לשמך הגדול. בפורים מוסיפים [ומי ששכח — ימשיך בתפילתו כרגיל]: ועל הנסים ועל הפרקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות ועל הנחמות ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. בימי מרדכי ואסתר בשושן הבירה, כשעמד עליהם המן הרשע, בקש להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד, בשלשה עשר לחדש שנים עשר, הוא חדש אדר, ושללם לבוז. ואתה ברחמיך הרבים הפרת את עצתו, וקלקלת את מחשבתו, והשבות לו גמולו בראשו, ותלו אותו ואת בניו על העץ. ועל כלם יתברך ויתרומם ויתנשא שמך מלכנו תמיד לעולם ועד. בעשרת ימי תשובה מוסיפים [ומי ששכח — ימשיך בתפילתו כרגיל]: וכתב לחיים טובים כל בני בריתך. וכל החיים יודוך סלה, ויהללו ויברכו את שמך הגדול באמת לעולם כי טוב, זדים: עושי רע. כהיום הזה: גלוי לעיני כל כאור השמש. דביר ביתך: קדש הקדשים שבמקדש. פנו: ניקו [מסימני האלילות]. ולאבד: לכלות. ושללם לבוז: ולבזוז את רכושם. הפרת את עצתו: ביטלת את מזימתו. והשבות לו גמולו בראשו: הענשת אותו במה שביקש לעשות לאחרים. ועל כלם: על כל מה שמנינו לעיל. החיים: הבריות. וכתב לחיים: אף שברכת ההודאה עיקרה שבח, נהגו מאז ימי הגאונים לצרף אליה גם בקשה קצרה ההולמת את רוח הימים הנוראים, וראה עמ' 17.

ידיעות אחרונות

קרן אבי חי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר