עמוד:16

שלוש ברכות ראשונות [א] ברכת אבות קידה ברוך אתה יהוה, אלהינו ואלהי אבותינו, אלהי אברהם, אלהי יצחק, ואלהי יעקב, האל הגדול הגבור והנורא, אל עליון, גומל חסדים טובים, קונה הכל, וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה. ∞ קונה::::: בורא. ראשונות שעיקרן שבח ה' [ובראשן צורפו פסוקי מבוא[; [ב] שלוש–עשרה ברכות אמצעיות שכולן בקשות; [ג] שלוש ברכות אחרונות, שיש בהן דברי תודה ודברי בקשה גם יחד [ושנצטרפו אליהן קטעי חתימה שונים]. נוסחן של שלוש הברכות הראשונות ושל שלוש האחרונות קבוע בכל התפילות - חול, שבת וחג - אך החלק האמצעי משתנה בתפילות מוסף, וכן בשבתות ובחגים, ויש בו באותן הזדמנויות ברכה אחת בלבד [במוסף של ראש השנה: שלוש] העוסקת בענייני אותו יום. בשחרית, במוסף ובמנחה נאמרת התפילה פעמיים - פעם אחת בלחש על ידי כל המתפללים, ופעם שנייה בקול רם על ידי החזן בלבד. החזרה נועדה במקורה למען המתפללים שלא ידעו או לא יכלו לומר את התפילה, ועל ידי הקשבה לחזן ועניית "אמן" לאחר כל ברכה - יצאו ידי חובתם [לגבי תפילת ערבית ראה עמ' 76-77.] בתפילת העמידה באו לביטוי רעיונות היסוד של אמונת ישראל ותורתו, כגון זכות אבות ותחיית המתים, התשובה והסליחה, בניין ירושלים וביאת המשיח, והרבה מלשונותיה שאובים מן המקרא. שלוש ברכות ראשונות: שלוש ברכות אלה הן קדומות מאוד ונזכרות בשמן כבר במשנה [ראש השנה ד, ה]. הן כוללות דברי שבח לה', כמבוא לבקשות הבאות בעקבותיהן. [א] ברכת אבות: הברכה הפותחת את העמידה כוללת דברי שבח לה' ואף מזכירה את שלושת אבות האומה וזכויותיהם. "זכות אבות" היא רעיון מרכזי במחשבת היהדות, מאז ימי המקרא ואילך, ולפיו נהנים בנים מפרי מעשיהם הטובים של אבותיהם, ועם ישראל זוכה לחסד מיוחד בזכות אבות האומה. עם זאת מודגש בברכה, כי אם אין די בזכות אבות, יגאל ה' את עמו "למען שמו". השם "אבות" כשמה של ברכה זו מצוי כבר במשנה [ראש השנה ד, ה], ואולי חתימתה הקדומה היתה "מגן אבות". [רמז לכך נמצא ב"ברכה אחת מעין שבע" הנאמרת בליל שבת, ראה עמ' 85.] התלמוד הבבלי, מכל מקום, מסביר כי ההחלטה לחתום ב"מגן אברהם" יסודה במה שנאמר לאברהם: " 'והיה ברכה' [בראשית יב, ב] - בך חותמין ואין חותמין בכולן" [פסחים קיז ע"ב].

ידיעות אחרונות

קרן אבי חי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר