מבוא

עמוד:a12

מבוא מכונים בשם "נוסחי עדות המזרח".] "נוסח ספרד" מבוסס על מנה יהודי אשכנז, אך נערכו בו שינויים ניכרים על פי תורת הקבלה, כפי שזו ובשה בידי האר"י, בארץ ישראל של המאה השש–עשרה. החסידות הושפעה במידה רבה מן הקבלה ועל כן לא ייפלא שתפילתו של האר"י ומנה יה, שיסודם ושורשם בחו י היהדות שישבה בארצות האסלאם, שימשו ורם מרכזי בעיצוב נוסח התפילה שלה. יבוש "נוסח ספרד" — במקביל ל"נוסח אשכנז" — ם סייע לחסידות לעצב את זהותה העצמית ולהבדיל בין החסיד לבין המתנ ד לו. עם זאת ניתן להצביע על הבדלים מסוימים בין הסידורים השונים המשתייכים ל"נוסח ספרד", כיוון שעולמה של החסידות הוא מ וון ויש בו, כידוע, זרמים שונים וחסידויות רבות. מאז עיצוב "נוסח ספרד" במס רת התנועה החסידית חלו בו שינויים זעירים בלבד, להוציא תוספות מודרניות שחדרו אליו בדורות האחרונים — בחלק מן הקהילות — עם הוספת תפילה לשלום מדינת ישראל ולשלום אנשי כוחות הבטחון. מבחינה זו אפשר לומר בוודאות כי סידור התפילה המשיך להתפתח ם בדורנו שלנו. כיון שאפשר לתאר את "נוסח ספרד" כסידור אשכנזי שנצבע בצבעיה של יהדות המזרח, בהשפעת קבלת האר"י ונוסח התפילה שלו, הריהו משמש בחברה הישראלית של היום כנקודת מיפ ש מקובלת בין העדות השונות, אלה ממזרח ואלה ממערב. בשל כך נבחר "נוסח ספרד" כיסוד סידור "אבי חי". מה נשתנה סידור "אבי חי" מכל הסידורים הרבים של "נוסח ספרד" ומה חידושים נתחדשו בוø [א] חלוקת הסידור בסידורים המקובלים באות יחדיו התפילות הנאמרות בבית הכנסת במהלך השבוע — ביום חול ובשבת — וכן נכללים בהם הברכות והטכסטים השונים המלווים את מחזור החיים [כ ון טכס ברית המילה], את מחזור השנה [כ ון הדלקת נרות חנוכה] ואת השבוע [כ ון תפילת הדרך או זמירות לשבת] — טכסטים שמקומם הטבעי הוא מחוץ לבית הכנסת. ההתמצאות בסידורים המקובלים אינה קלה בשל עירוב תחומים זה. בסידור "אבי חי" פוצל כל זה לשני חלקים: תפילות השבת בבית הכנסת בכרך אחד, והטכסטים שטבעם וייעודם להיאמר מדרך הטבע במס רת הבית והמשפחה בכרך שני. הכרך הראשון מלווה לפיכך את השבת בבית הכנסת, ואילו הכרך השני מלווה את מחזור

קודם  |  הבא