עמוד:198

תפילות השבת וברכותיה אסור, לבד מיום כפור עוני. אות היא לעולמי עד בינו וביני. הוא יום מכבד הוא יום תענוגים, לחם ויין טוב בשר ודגים, המתאבלים בו אחור נסוגים, כי יום שמחות הוא ותשמחני. אות היא לעולמי עד בינו וביני. מחל מלאכה בו סופו להכרית, על כן אכבס בו לבי כבורית, ואתפללה אל אל ערבית ושחרית, מוסף וגם מנחה הוא יענני. אות היא לעולמי עד בינו וביני. המתאבלים וכו': מי שמתאבל ביום השבת כמוהו כחוטא, הנסוג מקרבת ה'. מחל מלאכה: מי שמחלל את היום על ידי עשיית מלאכה. להכרית: דינו דין מוות מידי שמים ["כרת"]. אכבס בו לבי כבורית: אטהר בו את לבי, כדרך שמנקים דבר בעזרת הסבון.

ידיעות אחרונות

קרן אבי חי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר