עמוד:a11

מבוא שמוצאם באשכנז, ובמידה מרובה ישנה א חפיפה ביניהם ובין נוסחיהן של עדות המזרח. ובכלל, כשמדובר בטכסי החיים או בחגים או בזמירות השבת וכיוצא בהם, אין שום טעם להציב גבול ברור בין נוסחי אשכנז לנוסחי עדות המזרח, והחברה בישראל הולכת ומגבשת לעצמה נוסח גמיש, המשלב מנהגים וטכסים וטכסטים שמוצאם מגוון, ואותו באנו לשק כאן. ניסינו לפשט את מיבנה הכרך ככל האפשר, ועם זאת להימנע מחזרות מיותרות על טכסטים הנאמרים במהלך השנה כולה בדרך זהה או שונה במקצת [כגון קדיש יתום הנאמר בטכסי זיכרון שונים המפוזרים על פני השנה, או ברכת המזון הנאמרת בשינויים קלים בכל עת]. לפיכך ימצאו הקוראים בחלק העוסק במחזור השנה גם הפניות ממקום אחד בסידור למישנהו, הכול על פי העניין. שאר מעשינו בכרך זה הם כמעשינו בכרך "השבת בבית הכנסת": מראי מקומות לפסוקי המקרא מובאים בשוליים, בעוד שבתחתית העמוד נמצא ביאור קצר למילים ולביטויים מוקשים וכן דברי רקע כלליים לתפילות ולברכות. גם כרך זה, כקודמו, מכוון אל הקורא הישראלי≠ הציוני: מצד אחד אין בו ביטוי לחגיה של הגולה ["יום טוב שני של גלויות"], ומצד אחר הוא כולל את האירועים שנתחדשו במדינת ישראל [יום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל, יום העצמאות, יום ירושלים ויום הזיכרון לשואה ולגבורה], בראותו אותם כחלק בלתי נפרד של לוח החיים היהודי. וגם כאן עומד לרשות המעיין מפתח מפורט אשר יקל — יחד עם תוכן העניינים — על ההתמצאות בסידור. על התנא, ר’ נחוניה בן הקנה, מסופר שהיה מתפלל דרך קבע בכניסתו אל בית המדרש וביציאתו ממנו תפילה קצרה [משנה ברכות ד, ב]. בכניסתו התפלל שלא תארע תקלה על ידו, ושיהיו דבריו מכוונים אל האמת, וביציאתו היה מודה על הזכות שניתנה לו לעסוק בתורה ולהפיצה. עם סיום מלאכתו של הכרך השני של סידור "אבי חי" חשים אנו רצון לחזור על תפילתו של אותו חכם, וביתר שאת. ירושלים, ערה"ש תש"ס א.ש.

ידיעות אחרונות

קרן אבי חי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר