עמוד:90

תפילות השנה וברכותיה חול המועד סוכות ושבת חול המועד ששת הימים שלאחר החג הראשון של סוכות נקראים "חול המועד", והריהם ימי חול המתאפיינים בחגיגיות מסוימת, ואין עושים בהם מלאכה שאפשר לדחותה עד לאחר שמיני עצרת. בבית הכנסת חלים בהם שינויים בתפילה ובקריאות התורה. בין השאר מוסיפים את תפילת ההלל ואת פיוטי ההושענות. בשבת חול המועד [וכאשר אין שבת שכזו בשבוע הסוכות - ביום טוב ראשון של חג] קוראים את מגילת קהלת. בבית ניכרים ימי חול המועד במצוות המיוחדות לחג כולו - ישיבה בסוכה, נטילת ארבעת המינים בכל יום ויום [אך לא ביום השבת] והוספת "יעלה ויבוא" בברכת המזון. בכל סעודה שאוכלים בסוכה בימי חול המועד, מוסיפים את ברכת הסוכה: "ברוך אתה ה', אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לישב בסוכה" [לעיל, עמ' 86]. שמחת בית השואבה בערבי חול המועד סוכות נוהגים לקיים במרכזים שונים ברחבי הארץ את "שמחת בית השואבה" בשירה ובריקודים, זכר למקדש. מקורה של חגיגה זו במצוות ניסוך המים על גבי המזבח, שנהגה במקדש בכל ימי החג [משנה סוכה ד, ט]. את המים היו שואבים לפנות בוקר ממעיין השילוח בטכס רב רושם, ובלילות שלפני שאיבת המים נהגו לערוך במקדש חגיגות, ברוב פאר והדר. מעמד הקהל חגיגה אחרת הקשורה לחג הסוכות היא "מעמד הקהל", הנערך אחת לשבע שנים, במוצאי שנת השמיטה, ביום הראשון של חול המועד סוכות. התורה [דברים לא, י-יג] מצווה לקרוא בתורה ביום זה במעמד כל עם ישראל, וחז"ל פירשו שמקומו של הטכס הוא בבית המקדש. נראה שאופיו של המעמד עוצב רק בסוף ימי בית שני: לעיני עולי הרגל הרבים קרא המלך בחגיגיות פרשיות נבחרות מספר דברים וברך את הברכות המלוות את קריאת התורה. לאחר הקמת מדינת ישראל נעשו מספר נסיונות לחדש את "מעמד הקהל", עד שהתגבש למעמד נוסח חדש, ממלכתי, והוא נערך ברחבת הכותל המערבי. סדר נטילת לולב בחול המועד [להוציא שבת]: ראה לעיל, עמ' 78. ברכת המזון לחול המועד: ראה להלן, עמ' 174. שבת חול המועד דין שבת זו בבית כדין כל שבת ושבת [ראה להלן, עמ' 143 ואילך], אך האוכלים בסוכה מוסיפים את הברכה על הישיבה בסוכה [לעיל, עמ' 86].

ידיעות אחרונות

קרן אבי חי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר